|
|
|
הימים האלה מרגישים מפוצצים
אני נכנסת למיטה וישר נרדמת
אבל קמה כמו פנתר כאילו אני
בדרך לקרב. משהו בי מרגיש
נורא מונוכוני ואין מישהו שיעורר
בי את הרגש.
הכי רגש שהרגשתי היה אתמול
אצל הרופא שיניים שאמר שיש
לי שבע חורים בפה.
לא הרגשתי את השפה העליונה במשך
שעתיים.
התייאשתי גם אוכל אסור לי כבר
המנוי מסתיים ואני מפסיקה להרגיש נקודה אחת מעל כולם.
אתמול קראתי סטורי של מישהי באינסטגרם שלשלוח סתם
למי שאנחנו אוהבים משהו מחזק יכול לשנות לגמרי את המחשבה
ופתאום אחרי שיחה עם חבר טוב ששוקל להיפרד מהארוס שלו
גרם לי להבין שמילה טובה באמת עושה את כל ההבדל.
אז לכו שלחו משפט מחזק או אפילו אני אוהב / ת אותך סתם כי אפשר.
סתם כי זה עושה טוב לעזור למישהו ולתת לו הרגשה טובה.
ואני שולחת לכולם אנרגייה טובה ומחשבות טובות והרבה שוקולד כי זה יום כזה שדורש מתוק
שפשוט בא לי להיות קבורה במיטה
ולקום רק למקרר ולשירותים
זה באמת נכון.
איך אני נותנת למחשבות להשתחרר
כאילו אני מול הבלוק שלי ונותנת למחשבות לצאת אל הדפים בעזרת העפרונות.
אני משחררת והדברים מסתדרים, מבינה שאני צריכה לעשות מה שאני רוצה
ולא לתת למישהו לנהל אותי. להיות השולטת של עצמי לשם שינוי ולא להיכנע.
אני מרגישה עוצמה כזו פתאום שאני כל כך מרוצה מעצמי
כמה זה נכון היה לחזור ללכת לטפל בעצמי.
אני גאה בעצמי,
זה לא פשוט אבל מצד שני זה מסדר את כל העניין.
אני באמת ובתמים מרוצה מעצמי.
לא פשוט להילחם בשדים של עצמי אבל אני עושה את זה
איך המטפלת שלי אמרה לי בפגישה הראשונה
אנחנו לוחמות, זה מה שאנחנו ואנחנו לא מוותרות לא משנה מה יהיה.
המרק מתבשל למחר ותכף מקלחת
ואני מתלבטת איזה עוגיות לאפות.
השבת הזו הולכת להיות עמוק בפוך בין התה, לספר, לתוכנית חדשה שהתחלתי.
וגם בן דוד שלי חזר הביתה, קצת הקלה
הצבתי לעצמי גבולות
ולא עשיתי משהו שאני לא רוצה
והתמודדתי עם עצמי והייתי ישרה.
לא לעשות דברים שאני לא רוצה
לא בשביל שיואהבו אותי או בשביל לרצות מישהו
זהו זה. יתייחסו אלי בכבוד ואחזיר באותו האופן
יתעלמו ממה שאני אומרת או כותבת אתייחס באותו האופן
אני משתנה ועושה מה שקודם כל טוב לי.
ואם זה לא מתאים למישהו אז להתראות
מה הטעם שאני צריכה להקטין את עצמי כדי לרצות אחרים ושימשיכו לדרוך עלי?
זה לא עובד ככה
לא עובד ככה בכלל
אני אוהבת את זה שחזרתי לקרוא ספרים.
נכון שהיום לא היה מדהים אבל מצאתי את עצמי
קוראת לאורך כל היום וזה ממש עשה לי טוב
להתעמק במילים, ללכת לאיבוד במחוזות הדימיון
והצלחתי לבצע מטלות ודברים שרציתי לאורך היום
בלי להתבאס יותר מדי.
אתמול סיימתי לראות את בונדינג בנטפליקס
וזה עזר לי להבין כמה דברים על העולם הזה
ושאני לא מבינה למה חושבים שאני שולטת
שאני סתם אדם שתלטן על עצמי.
אבל זה גם גרם לי להבין למה יש אנשים שבאמת
נהנים מהסיפוק לקנות ולשרת. ולמה גם אנשים
מסתירים את הצדדים האלה מכולם.
מצד אחד בא לי להיות כמו טיף מצד שני אני מרגישה שאני כמו פיט.
חבל שאין עוד עונה
אתמול אני והמטפלת שלי דיברנו שאני צריכה להתחיל לבצע כמה דברים
1. להפסיק לפחד ולא לתת לפחד להניע אותי
2. לא לרצות אחרים כל הזמן
3. להגיד לא
4. לעשות דברים שאני רוצה
וגליתי שעכשיו שמו את בן הדוד שלי בחאן יונס ואנחנו לא ממש קרובים אבל עדין הוא צוציק בן 20
ואחרי כל הדברים האלו הבנתי שני דברים:
אחד שלא טוב לי במקום שאני נמצאת בו אפילו שמסביב אפשר לטעות ולחשוב שכן והדבר השני הוא שבאסה על כול המצב
והייתי רוצה לברוח לסיני לכמה ימים בדיוק כמו שעשיתי בקיץ האחרון. להיות שעות בחושה מול הים ללכת לאיבוד בתוך הספרים
שלי ולשיר בערבית קולקלת עם בדואים.
בא לי לראות שוב זריחות ולהישאר ערה כל הלילה ולצלם רגעים שטותים סתם כי זה כיף.
אז אחרי שנחתי כמה שעות הבנתי שאני חייבת לתלות כביסה ולהכין לי אוכל לשבת כי בוא נודה באמת אף אחד לא יכין לי.
אז בישלתי מרק, טורטיות מכוסמת והעוגה בתנור
שכמעט שרפה את הבית אבל הצלחתי להציל אותה
חצי נחמה.
החלפתי פיג׳מה שהתלכלכה והג׳קט התלכלך מהעוגה
והשאריות צבע לא ירדו מהשמיכה וזה מבאס את התחת
בקיצור איפה אפשר לקנות מזל?
אתמול קיבלתי את האישור זכאות לתואר.
אני מסתכלת על זה ובוכה מהתרגשות
על אותם האנשים שלא האמינו בי ואמרו
שאני לא אצליח ושזה לא מתאים.
הוכחתי לעצמי שרק אני מחליטה מה מתאים לי ומה לא
ואני כל כך גאה בעצמי שלמרות שיש הרבה קשיים
בדרך אני מצליחה ולא מוותרת.
הא כן ונכון שאומרים שצריך רישיון להיות הורים?
אז יש לי 😅
שוב הגיע הרגע הכיפי והמדהים הזה
שמרגיש כאילו נתנו לך בוקס בפנים
אני לא מבינה למה הורים ממשיכים
לשלוח את הילדים שלהם חולים
ואחר כך מתלוננים על ההשלכות
