המחבוא הסודי שלי

אני רוצה להרגיש נחת כלכלית, בריאותית, פיזית, רגשית ונפשית.

אני לא אוהבת את החורף.

בחורף העור כולו יבש ושורף, 

ואני מותשת.

אני רוצה שהשנה תמשיך להיות טובה אלי

לפעמים אני מרגישה שלקחתי על עצמי יותר מדי דברים 

ועכשיו אני תוהה מה לעשות איך לשלם איך להסתדר.

אולי זו הייתה טעות? 

עדין מאמינה שזה שלקחתי את החתול לאומנה 

עושה לי טוב. הוא התקרב אלי ואתמול בלילה הוא 

ממש בכה וניסה לפתוח את הדלת. זה ממש

עשה לי טוב כי אנחנו באמת מתקרבים.

אני חייבת להבין אילו שינויים אני עושה עכשיו

כמה אפשר לקצץ מאיפה שאין?

אני מרגישה שאני ממש משתנה ומתפתחת אבל

יש דברים שמושכים אותי עדין למטה

לפעמים קורה שאני מתלבטת בין דבר לדבר

ואז מחליטה שכן לבצע וזה היה הדבר שהכי 

הייתי צריכה שיקרה. הייתי בשיעור ושמעתי

צפי המרצה דברים כל כך מחזקים ונכונים

וכל כך שמחתי כי זה בדיוק על דברים 

שאמרתי או חוויתי.

החיים הם לא פנקס חשבונות ואני נהנת 

לעשות טוב בלי תמורה כי אני מקבלת מזה

גם אם לא משהו פיזי משהו ערכי, משהו נעים.

זה גורם לי להבין שמישהו שנותן הוא לו דווקא

אפס / עבד וכדומה. זה מישהו שבאמת רוצה

לתת כי בסוף הוא מגיע למטרה הערכית שלו.

פתאום מרגיש שהאור בקצה המנהרה קרוב

יותר והדברים הקטנים נעשים משמעותיים יותר

ולכבוד שבת אפשר להביא לי שוקולד

זה יהיה ערכי ואני מאוד יעריך את זה 😂

הלוואי שהשבת הזו תהיה ה-שבת.

הא בכלל יום רביעי 

מה נכין לאכול ממה שיש במקרר?

יש לי מקרר של רווק תל אביבי כרגע בלי הבירה

וזה נראה רע 😂

אחרי אתמול חשבתי שגם היום יהיה כזה

ובאמת התעוררתי מסיוט שאחותי הקטנה

אחוזת דיבוק והיא חורטת על הידיים 

תסמינים של השטן או משהו כזה.

בחיי הזיה ואז אמרתי לעצמי לנשום

תאכלי משהו טעים, תלכי לתור של הרופא

ותסעי ברגוע לעבודה.

ובאמת היום נהיה בסדר והספקתי ים

וחוויתי כמה וכמה הצלחות וזה ממש

שימח אותי.

אני אוהבת שהדברים מסתדרים ולא הכול שחור

לא יודעת מה יש לי עם החלומות שלי

אבל בזמן האחרון אני חולמת שאני

ערומה כל הזמן. כאילו המוח שלי באמת

נדפק לגמרי.

אני לא אוהבת את ימי שני

אפילו שיש לי אותה מלא שנים אני אוהבת אותה ברמה אחרת

אני שונאת אקונומיקה מסריחה

המוזיקה תמיד הייתה חלק מהיום יום שלי 
אבל בשנים האחרונות אני מקשיבה למוזיקה שמחולקת לפי הרגשות ולפי המצב רוח שלי באותה העת.
הסתכלתי בספוטייפי ויש שני להקות שהיו מושמעות הכי באוזניים שלי בשנה האחרונה 
שניים שאני לפעמים מתלבלבת וחושבת שהם אחד. 
מי שמנחש מקבל ממני הפתעה - גילוי נאות אין כזו.

בחודשים האחרונים התחלתי לאהוב מוזיקת רייב או טכנו או אלקטרוני האמת שאין לי שמץ מזה בדיוק
אבל זה מוזיקה שגורמת לי לרקוד בגילי המפולג ואני בכלל לא אוהבת מסיבות. מסיבות שמורות בעיקר
לאחיות שלי שלקוחות גוינטים במסיבות טבע ( למזלי אחת מהן הספיקה לברוח מהנובה בזמן )

מעניין אם יש כאלה מסיבות שהמוזיקה שאני אוהבת מושמעת
זה נגיד מסיבה שהייתי יכולה ללכת אליה אבל הפחד שמישהו ינסה לגעת לי בתחת כמו כשהייתי בת 16 בליינים של ילדים דבילים
צורב מדי במוח.

משהו במוזיקה באמת נותן כוח.
כול סוג של מוזיקה, כול שיר, כול מנגינה.
משהו במנגינה הזו מרגיש לי כמו סרט מתח שאומר שהגיבור יצליח להציל את העולם ושהכול יהיה בסדר.

אז הלוואי שבשבוע הקרוב כול הגיבורים יהיו בסדר,
ושאני אמצא את השקט שלי כי כרגע בתוך הראש בין התלתלים הבלונדינים יש כאוס שלם.

בא לי להתנשק

לשבת יחד על הספה 

להרגיש את האצבעות מסתבכות בשיער

להרגיש איך הלב פועם במהירות

להרגיש איך הלחיים מתחממות 

להרגיש איך הגוף נמשך כמו מגנט

בא לי לחוות רגע.

חשבתי להכין עוגת 🥕 

כשיש צבע אדום כשאני בגן ישר כולנו קופצים לממד

ואני בלחץ לא על עצמי אלה על הילדים. שכולם בסדר, 

שאף אחד לא חרד, שכולם צוחקים.

מאז שסידרו את הצופרים אנחנו שומעים את זה ממש 

חזק והיום באמצע שהעברתי מפגש שמענו צבע אדום 

וישר כמו חיילים רצנו.

ואני תוהה לעצמי איזה מציאות הזויה ילדים בני חמש ושש

שהם על הרצף וגם ככה יש קשיים צרכים כל פעם לרוץ 

לממד ולהילחץ ולשמוע סרטון על כיפת ברזל ועזה וחמאס.

שנות הילדות שלי כמעט היו בלי מבצעים או שאת רובם 

אני לא זוכרת כי הקפידו לא לדבר על זה בבית אבל

היום כשיש טלפונים חכמים וטיק טוק וזובי זה בכל חור

בכל מקום.

ואני חושבת על הבוקר שהיה לי במיטה 

שאני חושבת על אדם בלי פרצוף 

על אהבה שתהיה. 

הנפש שלי לאט מתחילה להירפא ואני רק

צריכה לחכות לאדם הנכון שארגיש איתו

טוב גם שאני בלי בגדים.

קור ואני לא חברים
אפשר להריץ את הזמן לקיץ?

עלה בנטפליקס הסדרה של יו יו האקושו וזה הזכיר לי אותי ביסודי יושבת מול המסך וצופה במלא אנימות בעברית בשקל וחצי
שנה שעברה עשיתי מרתון של שאמן קינג וחבל שהם לא מעלים את יו גי הו שהיה אהבת חיי הסודית מאז ומתמיד