המחבוא הסודי שלי

יש אנשים שראויים לכדור בין העיניים

הכול דחוס,
צריך להמתין שעה בתור,
יש טריליון אוטובוסים,
הפקקים זוועה,
האוטובוסים זוועה.

שכחתי כמה זה כואב לעשות טיפול בעיניים 
ושהכאב נשאר גם הרבה אחרי זה. 
לפחות היה לי תירוץ טוב לבטל את הארוחה שהייתי צריכה לגשת אליה

היום התחיל החופש שלי לשבועיים הקרובים

וקמתי לפני שש בבוקר. 

כאילו החיים שלי באמת בזבל או בצחוק ?

היא בין הדברים שהכי עושים ללב שלי טוב

רציתי להגיד לכם שכן זאת העין שלי

כן אני אשכנזיה מתה 

ולא אין לי חבר

וכן אני רוצה זר ליום אהבה

וכן שהזר יהיה שוקולד

רק שוקולד

פשוט נמאס

מרגיש לי שיש אנשים שהמוח שלהם חלול 

בלי שכל ובלי הבנה. למה אני צריכה להתחנן

ולהגיד לא זה לא? אומרים לך לא

אומרים לך אני אחזור אליך

אז אתה מאיים אלי? כאילו בחייאת

מתקשר אומר לי סער מהביטוח

אחרי שאני מרימה את הטון כי 

תהל מתקשרים אלי עשר פעמים ביום

אז הוא מתקפל ואומר לי בכלל קוראים

לי מישהו אחר. נשמה השיחה מוקלטת

על מי אתה עובד חתיכת קוקסיפוט מסריח

חאלס

די נמאס לי כבר מהחוסר כבוד הזה והחוסר

הקשבה למילים שאני אומרת

לכן תתפוצצו כולכם מצידי

לא רוצה לפגוש אותכם

לא רוצה לשמוע מכם

ואני אסגור ביטוח איפה שבא לי איך שבא לי

ועוד פעם אחת מישהו ישאל למה אני לא מחפשת

להכיר אני אשרוף אותו 

האירוניה 

השנה הזו הייתה כמו רכבת הרים בלי ברקסים 

סיימתי את השנה האקדמאית הזו עם ממוצע 

גבוה ועם הצלחה אישית. עזבתי את הבית

ולמדתי לנהל חיים עצמאים. למדתי על תשוקות

וחוויתי אכזבות אבל מה שהכי עולה מעל הכול 

שנהייתי יפה אבל באמת יפה, באופן שאני מסתכלת

על עצמי במראה ואוהבת באמת את מי שאני

וזה הרגע שהכי רציתי בו להרגיש שלמה

ובמקום טוב.

הלוואי שכולנו בשבוע הזה נמצא את הפינה

בלב שלנו להרגיש שלמים ולהתעלות על

החוסר ולנסות למלא אותו

לפעמים עולה לי השאלה האם כולם רוצים אהבה.

למה יש גברים שמחליפים בחורות ומדלגים ממיטה

למיטה כשהם בני שלושים פלוס ושהם פתאום נזכרים

שהם רוצים זוגיות הם לא מוצאים והיא בורחת וזה אותו 

גם כלפי הנשים. הכל קורה נורא מהר ועוד לא הכרת את 

הבן אדם והוא דוחף אותך למיטה שלו ואת בקושי יודעת 

איך קוראים לו. סקס זה טוב וחשוב אבל הוא לא מה שיצור

את הקרבה ואהבה. זה מרגיש שהכל נורא טכני, מכני

כל היום מעבירים אצבע ימין שמאל ואין אהבה אמיתית

הכל פייק בשביל תמונה אומללה באינסטגרם שמשקפת 

מציאות עגומה בסוף יום. וזה מעניין אותי אם נניח אני אצא 

עם גבר ואגיד לו שאני לא רוצה למהר להיכנס למיטה שאני 

תרומה להכיר אותו ולהנות ואולי לפתח אהבה ונשכב 

היפותטי אחרי חודשיים שלוש של הכירות, האם הוא 

ישאר? הוא שזה יבריח אותו כי אני לא קלה להשגה

וזורמת איתו בשנייה הראשונה למיטה שלו.

איך אפשר למצוא אהבה ככה שמצד אחד הכל זיוף

אבל מהצד השני מתלוננים כל הזמן על המגרעות.

זה כמו שמישהי תגיד שלא מתחילים איתה בבר אבל

כבר התחילו חמש והיא דפקה את המשפט ״יש לי חבר״

כי הם לא היו ״הגברים״ שהיא מחפשת.

חבל שאהבה של פעם נשארה בעבר 

חכיתי שעה סידרתי את הדרכון 
יצאתי לאוטו ואז מה קלטתי ששחכתי לבקש לתקן את השם משפחה אז מה אחינו עשתה?
חזרה בחזרה חכתה וחתמה על טופס ושוב עשתה תמונה ואצבע
ויצא שמחה ומאושרת אבל בדרך חזור כמעט טעתה בדרך
עלתה לנתיב באופן די שגוי שמאחוריה רכב משטרה אבל
לא עשו לה כלום ואני שואלת האם יד האלוקים נגע בי 
כמי שלא מאמינה במזל בשום צורה.

ואפילו הלכתי לעשות קניות וקניתי כזה אבטיח שיכול לשבור את הראש למישהו
ויחד עם הטוב נשבר לי בקבוק שאני נורא אוהבת אבל אבל הוא בחצי מחיר 
אז סוף טוב הכול טוב. ואם מישהו מוסר מוח אז באמת חסר לי הזיכרון שלי די מזעזע