לפעמים עולה לי השאלה האם כולם רוצים אהבה.
למה יש גברים שמחליפים בחורות ומדלגים ממיטה
למיטה כשהם בני שלושים פלוס ושהם פתאום נזכרים
שהם רוצים זוגיות הם לא מוצאים והיא בורחת וזה אותו
גם כלפי הנשים. הכל קורה נורא מהר ועוד לא הכרת את
הבן אדם והוא דוחף אותך למיטה שלו ואת בקושי יודעת
איך קוראים לו. סקס זה טוב וחשוב אבל הוא לא מה שיצור
את הקרבה ואהבה. זה מרגיש שהכל נורא טכני, מכני
כל היום מעבירים אצבע ימין שמאל ואין אהבה אמיתית
הכל פייק בשביל תמונה אומללה באינסטגרם שמשקפת
מציאות עגומה בסוף יום. וזה מעניין אותי אם נניח אני אצא
עם גבר ואגיד לו שאני לא רוצה למהר להיכנס למיטה שאני
תרומה להכיר אותו ולהנות ואולי לפתח אהבה ונשכב
היפותטי אחרי חודשיים שלוש של הכירות, האם הוא
ישאר? הוא שזה יבריח אותו כי אני לא קלה להשגה
וזורמת איתו בשנייה הראשונה למיטה שלו.
איך אפשר למצוא אהבה ככה שמצד אחד הכל זיוף
אבל מהצד השני מתלוננים כל הזמן על המגרעות.
זה כמו שמישהי תגיד שלא מתחילים איתה בבר אבל
כבר התחילו חמש והיא דפקה את המשפט ״יש לי חבר״
כי הם לא היו ״הגברים״ שהיא מחפשת.
חבל שאהבה של פעם נשארה בעבר
