המחבוא הסודי שלי

היום דיברתי עם המטפלת שלי וסיפרתי לה על כל מיני דברים שהיו במהלך השבוע שעבר
והיא "הציבה בפני מראה" והוכיחה לי את מה שחשבתי עליו אתמול כשחזרתי בלילה מחברה טובה
כמה השתנתי, כמה הביטחון עלה, כמה אני לא נותנת לאנשים יותר לדרוך עלי וכמה אני לא מתבכיינת מכל דבר יותר.
יש קשיים ויהיו החיים קשים תמיד אבל סוף סוף אני לא מלקה את עצמי בגלל שזה לא עובד עם איזה בחור כי אני הלא בסדר
ובפעם הראשונה הוצאתי את עצמי מתוך המקום הזה ואמרתי אם לא מתאים אז לא מתאים ולא בכיתי, לא הרגשתי 
שאני לא טובה להפך הרגשתי שאני שווה את זה וכנראה הוא ואני לא משדרים על אותו הגל וכל כך שמחתי מזה.
מי היה מאמין שאני אלמד לעמוד על שלי בלי בכי, בלי קושי ואחיה את החיים כפי שאני רוצה ולא איך שאחרים רוצים.

אני גאה במי שאני הופכת להיות ואני יודעת שמכאן הדרך רצופה קשיים אבל גם הרבה דברים טובים וזה מה שמשמח אותי לדעת

והחלטתי שמחר אני מקדישה את היום כולו ויושבת לסיים את כול המטלות שנשארו לי.
שתיים מתוך השלושה כבר כמעט עשויות לגמרי ואז ביום שלישי אני יוכל לנוח וליהנות