לפני שנה. 7 באפריל 2023 בשעה 10:47
תמיד אחרי כמה ימים שאני מתפגרת עם עצמי ואז מתבאסת על זה
אני מוצאת את הכוחות לקום ולעשות ואז יושבת על הספה עם חיוך דבילי.
אני מסתכלת על עצמי מול המראה אבל באמת מסתכלת ומבינה כמה טוב
יש בי ואני פשוט צריכה להוציא את זה החוצה. לא לחכות שיבוא האלטיזכן
אלה לעשות את זה בעצמי. לקום וללכת ולהנות מהדרך תוך כדי.
משהו בי יצא מאיזון ועכשיו אני מתחילה להחזיר אותו וזה עושה לי טוב
אני שוקלת גם ליצור פודסקט כזה שמדבר על סקס ומיניות
בתקופה האחרונה למדתי כל כך הרבה על עצמי דרך סקס
דרך גברים שהייתי איתם ואם היו אומרים לי את הדברים האלה
לפני חמש, עשר שנים הייתי עושה הרבה דברים אחרת.
אני תוהה עם הרבה מרגישים ככה,
האם המודעות והשיח על העיסוק סביב מיניות מדבר לאנשים?
האם הם היו שמחים לשמוע דברים?
