המחבוא הסודי שלי

מאז מה שקרה אני פשוט נגעלת מעצמי.
אין לי חשק מיני, אני לא מסוגלת שיגעו בי, אני לא מרגישה כלום לגברים שאני יוצאת איתם.
והמחשבה הזו גם לא עוברת לי בראש כי כל מה שכן עובר לי בראש שזה יקרה שוב ושוב ושוב.
ולהגיד לי איתי זה לא יקרה לא ממש מרגיע את הרוחות שעוברות לי בראש. וזה כן קורה.
כל פעם מחדש. אני אומרת משהו אומרים לי "כן" כדי לרצות אותי ומנסים להוריד את הרצון
ולהוביל אותי לאן שהם רוצים. וכשאני אומרת להם בפירוש לא נעים לי או לא נוח לי 
ובשביל זה חשפתי את הקלפים מהתחלה והייתי כנה אז אני אשמה וזה לא הם זו אני 
כי אני לא פותחת רגליים. מעניין אם זה אשמתי שאני "נראית" טוב מבחינתם

מעניין איך גברים היו מרגישים אם היו אונסים אותם?
איך הם היו מתחננים בבכי שיפסיקו, שזה לא נעים להם אבל עד שהם מקבלים התקף חרדה הצד השני בשלו/ה.

המהות של קשר היא לא סביב סקס. יש עוד הרבה מעבר
קצת חומר למחשבה..