אתמול חזרתי בשעות הערב מחופשה של כמה ימים בסיני.
קראו לי את כל התקריות שיכולים לקרות אבל בעזרת מלאכים ( בחיי )
הכול יסתדר והיה ימים של שקט בלי עשייה ומנוחה.
והרגשתי אחרי חודשים ארוכים סוף סוף שקט, שקט אמיתי וטהור.
הרגשתי טוב עם הגוף שלי ועם המראה שלי ואני סוף סוף מרגישה באמת אישה מושכת.
ואז אני מגיעה הביתה ומתוסכלת מכל הבלגן והמשימות שיש לי
ואני עייפה ורוצה חיבוק שיגיד לי שהכול בסדר ועוד כמה שעות של סידורים וזה יעבור.
לפעמים אני תוהה מה היה קורה אם הייתי חכמה מספיק ללמוד תוכנות ודברי מחשב
ויכולה לעבוד מכל העולם. לעבוד בנחת ובסבבה בקימה טובה מהמיטה בלי לחץ
ולהנות תוך כדי.
והיום יום האהבה והחיבוק היחיד שיש לי זה מהחתלתול שלי שכועס עלי כי לא מצאתי לו צעצועים חדשים באילת
ולך תתחיל להסביר לו שכנראה הלך לי הגיר ברכב וכנראה אפשר לזרוק אותו בדוך לים.
אז מה גלידה?