המחבוא הסודי שלי

בכיתי במהלך התפילה שלי.

התחננתי לאלוקים שהכל המצב שלי יסתדר

הבריאות, הכלכלה, הרצון למצוא אהבה והרצון

לקבל החלטות שכולות ונכונות.

הבנתי שלא התגברתי על המוות של הכלב שלי

ושלהביא חתול היה צעד נמהר מדי ולא נכון.

שאולי לא היה נכון להתפטר ישר ולעבור 

למשהו זמני ולא מועיל בלשון המעטה

ושאולי מקום העבודה שלי לא זוהר

כמו שחשבתי.

כל החודשים האלה והטעויות חוזרות שוב ושוב

ואני לא לומדת. 

אז במקום אני אוכלת גלוטן כמו מזוכסטית 

ובוכה מכאבים והחתול הזה לא נותן לי מנוחה

ואני עומדת על קצה צוק ורק תוהה מי יבכה

עלי עם אני אקפוץ.