לפני שנה. 13 באוקטובר 2023 בשעה 10:48
לפני שבוע בשעה הזו בדיוק אכלתי צהריים רגע לפני שיצאתי לטיול ג'יפים בערים של קפריסין.
זה היה סופ"ש שאמור היה להיות סוף שבוע להתחדשות ומהרגע שחזרתי חוויתי רק עצב
מכירה ניצולים מהטבח, אנשים שנצחו, הייתי בהלוויות, בכיתי על אנשים שבכלל לא הכרתי, עזרתי בשבעה
אני רצה ממקום למקום, עוזרת בחמל, מפרסמת, תורמת כסף ממה שאין כי אחרים יותר חשובים כרגע ומחכה לשיבוץ להתנדבות למילואים.
לא סבלתי רגע בצבא ויש כל כך הרבה אנשים שצרכים וזקוקים לעזרה. ואני לא פנויה רגשית לילדים שלי בגן שגם ככה
לא באמת מבינים מה הולך בגלל האוטיזם. אני גאה בעצמי למרות שעמוק בפנים קשה לי והמחשבות משתלטות
אני עושה כל כך הרבה לסביבה שהלוואי שהמצב ישתנה.
ומי שלא אומר מספיק לאוהבים שלו שהוא אוהב אותם
אז זה הזמן, אי אפשר לדעת מה יהיה מחר.