המחבוא הסודי שלי

זה מדהים איך משהו שהיית חלוקה עליו והרגשת שאת מתחרטת על המעשה גורם לך להרגשה של עצבות נוראית. הכאב הזה משתק

ואולי זה גם דרך הפעולה שגורמת לך להרגיש כו עצובה וכאובה?

אני מרגישה שיש לי רק מזל רע בשנה וחצי האחרונות

אני לא פועלת ממקום נכון וחכם אלה נמהר ולא רציני

 לב אומר שהוא רוצה שינוי אבל המוח מסרב לשתף

פעולה.

עברו כמעט שלושה ימים ולא מצאתי אותו

הלב אומר שהוא ימצא אבל המוח אומר שאין סיכוי

ובשביל מה לנסות להמשיך?

הלוואי שהיית פה עכשיו, מיילל כדי שאביא לך חתיכת דג

או את החטיף טונה מהמקפיא. שהיית קופץ לי על המיטה 

ומגרגר. לפני כמה ימים השתגעתי ממך ועכשיו אני 

ממררת בבכי.

למה כל המפלות האלה?

אפשר די?