סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המחבוא הסודי שלי

מינימום הבית של יעל
לפני 5 שנים. 25 ביוני 2019 בשעה 22:31

הרגשות שלי הן כמו רכבת הרים ,

כשהרכבת מגיעה למעלה אני בהי מטורף

ושמחה שאין לה סוף וכשהרכבת למטה 

הלב צונח לתחתונים ואיתו גם השמחה.

 

התייאשתי מלנסות לטפל בזה ביני לבין עצמי

הבנתי שלדבר עם מישהו שעוסק בזה יעזור לי

כנראה הרבה יותר מלשחק בנדמה לי 

 

אני מסתכלת על הפוסטים שלי בזה אחר זה וכולם דיכאוניים 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י