צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מספר מאילת - חוויה רטובה.

נפגשנו במקרה, ממש במקרה, את היית באילת ואני גם ככה על חוף הים.
חברה שלך שהייתה חמודה מאוד אפשר לציין רצתה שנשמור על קשר אבל לצערה הפלאפון לא היה בקירבתה את לעומת זאת החזקת את שלך ביד לקחת את המספר שלי בשביל חברתך הטובה . לבסוף החלטתי כי חברתך לא לטעמי ושם נגמר הסיפור בניינו לבנתיים..
חוזרים כל אחד אל ביתו והקשר ניתק רק לתקופה קצרה..
לפתע לאחר חודש ימים החלטת לטעות ולשלוח לי הודעה(לפי תענתך..) אני כמובן נענתי ומישם כדור השלג התגלגל כמו שלא חלמנו שיקרה..
את רצית להישלט ואני לשלוט התשוקה והרטיבות שההתכתבויות שלנו הניבו לא עלו על הדעת.. רצינו כל כך אבל משכנו.. למרות שנפגשנו רק לכמה רגעים אפילו את הפנים לא זכרנו כמו שצריך התשוקה והכימיה התעלו על הכל..
יום אחד החלטת להתמסר ולתת את כל המושכות אליי..
החלטנו שתגיעי אלי, אך כאשר תחני תאלצי ללבוש כיסוי עיניים.. כן כיסוי עיניים אינך זוכרת מי אני ואינך יודעת עלי כמעט ודבר אך הרצון לתת לי את המושכות התעלה על הכל..
הגעת, חבשת את כיסוי העיניים וחיכית ברכב.. חיכית נרגשת, מאופקת אפילו קצת חוששת אבל חוששת טוב, חוששת רטוב..
הגעתי אל פתח דלת הרכב והוצאתי אותך החוצה אינך מכירה דבר בי או דבר במקום המגורים שלי.. ליוויתי אותך אל בייתי ובדרך אני כמעט ושומע את נשימתך נעתקת, מצד אחד נרגשת מצד שני חוששת..
ועכשיו... כשאת אצלי בחדר, מכוסת עיניים, עירומה לחלוטין וקשורה באזיקונים... כל כולך שלי...
ההתמסרות שלך, הסיפוק שלך, הסיפוק שלי....
לפני 7 שנים. 10 באוקטובר 2017 בשעה 16:25

כאן אני מרגיש חופשי, כולם מבינים אותי פחות או יותר, יש משהו משותף לכולנו.

בסביבה שלי, לא מדברים על זה, לא משתפים את זה, רובם לא מודעים לזה, כאילו זה לא קיים בכולנו איפשהו...

😒

לפני 7 שנים. 10 באוקטובר 2017 בשעה 13:17

קשה לי לשמוע לא..

זה כל כך קשה.

בדרכנו לאל בולסון(ארגנטינה) באוטובוס שזמן נסיעתו משוער בכ-23 שעות, אנו יושבים שנינו אחד ליד השני ב"סמי קמה" בספרדית - חצי מיטה.

אני לא מעוניין להעביר את הזמן הזה בשיעמום מוחלט הרי יש לי אופציה אחרת(את לידי).

האוטובוס מפוצץ, אין כיסא פנוי, אבל זה בטח לא משנה לי.. לך כן, אבל לא מספיק.. את יודעת שאת רוצה את זה..

"מאמי.." אמרתי לך.. והסתכלתי למטה כלפי המכנס שלי..

את ישר הבנת זה לא שאלה את הרי מכירה אותי כבר.. אבל עשית פרצוף כי זה באמת לא הסיטואציה הכי סימפטית.. בכל זאת הייתי צריך לדרוש שוב.. ופעם השניה זה כבר היה ברור...

כל כולי רטוב מהרוק שלך.. כמו שאת אוהבת לרדת לי כאילו את במלחמה.. שמתי על הראש שלך שמיכה קטנה בכל זאת המון אנשים סביבנו..

מידי פעם בודק מה מצב הרטיבות שלך.. ומבין, מבין כמה את רוצה אותו בתוכך..(אבל אנחנו באוטובוס🙊)

אבל כמו שכבר אמרתי לי זה לא משנה..(הראש נעול כמעט כמו פיטבול על המטרה)

בזמן שכבר כל האיזור שלך מטפטף מרוב תשוקה ואת מתחננת שאכנס אפילו לשניה רק קצת, רק את הקצה..

אני דואג להדגיש לך שרק כשאני ארצה זה יקרה. ובו בזמן מזכיר לך שעד לפני שעה(כן שעה שהפה שלך עובד עלי) אמרת לי "לא" ועכשיו את מתחננת אפילו לקצת, ממש קצת..

את ההמשך אני אשאיר לדמיון...

לפני 7 שנים. 10 באוקטובר 2017 בשעה 7:06

תמיד שאני בא אלייך ואת עוד ישנה..

שוכבת עירומה, על הבטן..

בשקט בשקט אני מתפשט ומתקרב..

דואג להרטיב את עצמי קצת.. בכל זאת אז בחלום השמיני..

אז בלי שום התרעה... בום !

אני נכנס כמו מטורף! לוקח לך כמה שניות להבין מה קורה זה החלק האהוב אלי בעיקר שכרית מוצמדת לראש שלך כל כך חזק!

אולי זה אונס? שום דבר לא ברור לך אבל את מרטיבה כמו נחל זורם...

לפני 7 שנים. 9 באוקטובר 2017 בשעה 22:17

מברמן וזה כיף.

למה המלצריות חייבות להיות קטינות על הסף?

הקטנטנות האלו רוצות שאני אעשה בהם כרצוני אבל.. הן קטנות מידי בשבילי.

מצלרית הציעה שנלך אליה לפייסל..

במקום ללכת ולעשות את הדבר ההגיוני חתכתי הביתה..

כמה חבל לסיים ככה את הערב, מה לעשות, יש ערכים לפני הכל.

לילה מעצבן.

לפני 7 שנים. 9 באוקטובר 2017 בשעה 15:32

איפה את חיית מחמד שלי?

קל למצוא אישה.

קשה למצוא אישה שיודעת להתמסר.

קשה למצוא אחת שתעשה הכל.

אחת שהכיף שלך הוא הכיף שלה.

המון דיבורים כאן. מעט מעשים.

אני מחפש "אותה".

לא אתחיל איתה, לא אפנה אליה, היא צריכה לבוא מרצונה.

אין לי טעם לחפש אותה, היא יודעת שהיא צריכה לבוא .

אני מצטער שהרף הוא גבוה במקום כל כך נמוך.

 

 

לפני 7 שנים. 9 באוקטובר 2017 בשעה 10:00

קשורה למיטה, מכוסת עיניים ובין אקט לאקט אני דואג לצאת מהחדר ולהשאיר אותך לבד..

מזה עושה לך?

איך את מרגישה כשאת מחכה קשורה עם חוסר האפשרות לראות, לבד בחדר..?

 

לפני 7 שנים. 8 באוקטובר 2017 בשעה 21:53

מריחואנה. וויד . יש בזה משהו שמרחיב לנו את התודעה.

מעשן פייסל.

חושב.

משהו כאן מוזר, מוזר לי מאוד.

אני שולט, אני אוהב להכאיב, לצוות, להפעיל כוח, "להתעלל" , לשוות ולהשפיט אבל...

כל חיי הרגשתי כי בנות הזוג שלי הן נשלטות, האומנם פגשתי רק נשלטות בחיי?

או אלה התחברתי דווקא לנשלטות?

יש בי את האש להעניק את כל כולי לאישה שתדרוש זאת.

המון פעמים מוצא עצמי מענג אישה ללא הרף כשכל רצוני הוא עינוגה שלה ואין חושב על עצמי כלל ..

אולי יש בי גן סמוי של נשלט שלא מומש?

לפני 7 שנים. 8 באוקטובר 2017 בשעה 18:50

real man - 

strong

powerfull

merciless

הראש נפתח בזמן הנכון.

לפני 7 שנים. 8 באוקטובר 2017 בשעה 17:18

התפקיד שלך הוא לספק את כל צרכי במסירות ומאידך עלי גם כן.

בזמן שאת כנועה, אזוקה, חסרת אונים.

אני לא מוותר לך, אני רוצה להתלכלך, להתלכלך יחד כמה שאפשר.

אחרי שהייתי בכל חור אפשרי, את הדוקה ושקועה בעצמך, יד אחת דואגת שפיך יהיה מלא, זאת היד הפחות מלוכלכת..

יד שניה נמצאת עמוק בפי הטבעת שלך.. זאת היד המלוכלכת..

את אוהבת שאני דואג שכל חור יהיה בשימוש, כאילו את מוקפת בשלושה גברים, אבל אני סך הכל אחד, האחד שאת רוצה שיהיה בתוכך בכל רגע נתון.. ובכל חור אפשרי..

העסק מלוכלך, אבל לא מספיק, בטח לא עד שהשפרצת לי על המיטה את כל מה שיש בך.

הסיפוק שלך צריך להיות טוטאלי, רק כשאת עייפה ומותשת אפשר לנוח, לשכב מחובקים ומלוכלכים כמו שאנחנו אוהבים..

לפני 7 שנים. 7 באוקטובר 2017 בשעה 18:40

אוקי, אז בבלוג הקודם הבעתי המון תסכול על המערכת שנבנתה כאן.

אתקן ואומר שיש כאלו שלוקחים ברצינות את הכלוב ומטרותיו(רק לאחרונה הבחנתי בהם).

אבל אפשר להנהיג עוד דבר חדש כאן והוא הפרופיל המדובר.

משום מה גברים יקרים שלי יש כאן המון נשים שדורשת מאיתנו כל כך הרבה דרישות ופרטים אבל לא טורחות לספר עצמן כאילו יש בהן איזשהי עליונות עלינו.

אני חושב שכאן טמון הכלב.

הפרופיל נועד כדי לספק פרטים על מנת לייעל את הפניות והכוונות של כל אחד ואחת מאיתנו.

אז אם פגשתם בפרופיל של נקבה שהוא דל ומזלזל, אל תיפנו. תשמרו על כבודכם. כפי שאתם דואגים לכבדן בפרופיל מתומצת ויעיל, כך גם הן נדרשות לעשות כן.

אלו שלא מחפשות דבר אין טענתי כלפיכן, רק כלפי אלו שדורשות שנפרט ולא עושות זאת בעצמן.

לילה מלבלב..