לפני 6 שנים. 13 בדצמבר 2017 בשעה 17:38
יש בתוכי שד שנקבר עמוק בפנים מאז שנגמרנו. אין לו שם, רק כוח וזעם. אני חי את השד הזה מדי יום ביומו, וכשאני פוגש חדשה, אני תוהה אם היא תוציא את השד הזה.
כבר עבר זמן ואת עוד נמצאת לי בהוויה לפעמים. אני עובר ליד בית הקפה ונזכר בך יושבת מולי, משחקת בשיער וצוחקת מהבדיחות המטומטמות שלי.
אני מתקרב לבריכה העירונית ונזכר בפעם ההיא שלקחת את האחיינים שלך והזמנת גם אותי, ולרגע עשית לי נורמליזציה לחיים.
את רחוקה מאוד היום,
ועדיין, השד שבי לא מוכן לצאת בשביל אף אחת אחרת.
אז אני חי בין לבין, ומקווה למצוא אותך שוב.