לפני 6 שנים. 2 באוגוסט 2018 בשעה 8:09
אמרתי לך שאין ערך לשקרים שלך, כשאת לא יודעת לטוות אותם היטב. נגעת בי בנקודה בלתי-אפשרית.
יש ליריקה מסויימת במילים הניתזות משפתייך כלאחר-יד, כשאת יודעת שאני מקשיב לך - לכל הברה, לכל צליל החומק ממך, ובוחן מתי תמעדי סוף-סוף.
יש איזו פארודיה על המצב הזה שאנחנו נמצאים בו, ביזאר וקצת מחליא, ששתי גופות מתאחדות לאחת ולו לזמן קצר (תלוי בחיכוך, אני מניח) ובינתיים בצד השני של העולם, איזו זקנה צורחת שיניחו לה כבר.
איך קראו לך, בת-אל?
מיהו האל הזה?
יש רשימת מוזמנים?