חזרה למציאות

כשהיא יוצאת אני לא יכול
לפקוח עיניים
היא מרחפת מעליי
מגרה את גופי בליטופים חמים

היא משליכה עליי
קרניים שבורות , אור סדוק
ללכת אחריה ולשקר לעצמי
ללכת איתה , יד ביד
ללכת איתה , ללכת לבד

כדי למשות אותה מאגמה השקט
בקרס חכתי שיפדתי שקרים לבנים
לא אצטרך חרבות ורובים כדי לנצח
כשארצה , אזרה הרס וחורבן רק בעזרת מילים

ועם הזמן , אני שוכח
באילו מקומות ביקרתי כבר
ועם הזמן , אני בורח
אל יערות אפלים , אל תוך חלל

שחור

וכשאצא , אספר לך
על דרקונים ומפלצות שעל חרבי נפלו
ותסלחי כי קטפתי פרח , כה מיוחד
אך בחשיכה לצערי , אבד הוא לי

ואני משליך עלייך
מבטים מתוחכמים , מילים מוקסמות
את הולכת אחריי , נאחזת בגלימתי
וכשארצה , אתיר כך את הקשר
ללא כאב או זכרון
חבל שקשור רק אל הצד שלי

וכשארצה , אספר לך
על החור הגדול שנפער
כשאת לא פה , כשאת לא כאן
אך בעיניי , לצערי הטבעתי
כל קשר לאמת
כל קשר לעבר