חזרה למציאות

"אין צורך לכופף גבך"
מרגריטה כך לחשה
היום אני באה ממקום של אהבה
לארוג לך דרך חדשה

"פתח את כפות ידייך"
מרגריטה לחשה
הניחה בתוכן בד לבן
ומכחול מלוטש

לקחתי על עצמי את בקשתה
שנלחשה אל תוך אוזניי בטוניקה קשה
לעופף מעל שמיים , לנתר בין כוכבים
להתקרב ככל שאפשר, להעמד אל מול שמש
לחזור משם , ללא צלקות , ללא סימנים

ועל בד לבן , כך מיד הבנתי
הוטל עליי לצייר דיוקנה
של שמש בוערת , גועשת בוחשת
בחום מלטפת את שיערה...

בעוד מרגריטה עומדת
עירומה וצחה
תמונה עתיקה של מרגריטה רוקדת
השמש כרגע תחת כף ידה

ואלפי כוכבים השפילו מבטם
לנוכח מחזה כה נדיר , אופוריה שלמה
מחיאות הכף של גלקסיות שכוחות
קישוטים צבעוניים של כוכבי שביט
מרגריטה רוקדת , ומיד מסתובבת
מביטה לעברי, מבטי הוא שלה
פותחת שפתיים , לשון משורבבת
נושפת קלות , מפלחת גופי
מבטה לעברי, ואני הוא שלה
אילולא רק יכולתי , להחיות דמיוני
אילולא רק יכולתי , למצוא כך אותה
ואת שמלתה בגאווה אעריץ
מרגריטה רוקדת ,
שמש יוקדת , זו השמש שלה