חזרה למציאות

יש רוח מלטפת , שעל גבי ענן וקשת
מנשבת , מנקה היא את גופי
בחוזקה היא נאחזת , את גרגירי החול היא מתעקשת
לנתק כך מעורי אל תוך טיול אין סופי

ובעזרת אותה משקפת שקיבלתי בילדותי
אני עוקב אחרי גרגיר אחד בודד
הנה נוחת הוא כך על אבן
מסותת , מצולקת , זהו מקום מפלט , עכשיו כבר לא פוחד...

מאותה רוח משתוללת , של מכשפות המערב
אשר יושבות, צוחקות , מטילות גורל אכזר
על אדמה וכר של דשא ועל כרם ענבים
אשר באהבה טופח ע"י איכר

והנה כך רוח משתוללת , מנקה היא את גופי
למחשבות והגיגים אין כאן מקום
ובעודי נלחם באומץ ללא מגן , ללא נישקי
אני נותר חשוף , עירום , אל מול כל יכול

"אוווו אלוהים" אלחש בשקט
כשאזחל לכיוונו של מפל מים משתובב
"אנא צייר לי את הדרך, אינני יכול יותר לזחול"
האין רואה אתה שגרוני יבש!?

יבש כמו מדבר צחיח
יבש כמו לב שהתרוקן
מכל יכולת לאהוב או לקבל חיבה

יבש כמו שפתיים נואשות
שלנשיקתה רק מחכות
יבש , אלוהים , כמו הלב שלה