מחכה , מחכה לדלתות שיפתחו
עיניים נשואות ומצפות
מחכה , לרגע המתאים לפתוח
את ספר הקסמים ולכשף
אותך במבטיו
לא מקשיב, הוא לא מקשיב לכל האזהרות
עוצם עיניים מתעלם מבורות ותמרורים
מנטרל צלילים
הוא לא זוכר לאן לפנות
האם הוא צריך להיות
מישהו אחר
כדי...
שירגיש טוב
כדי , שיבלע לו בנוחות בין אלף פרצופים
בין אנשים זרים
בוחן , שוקד , לומד – את כל המבטים
הוא
מחכה, מחכה שמישהי תשים לב אל כתפיו
תוריד ממנו את נטל הבדידות
מחכה שמישהי תעצור עכשיו
את זרם חוסר המשמעות בכפות ידיה
הוא
לא מקשיב , הוא אוטם אוזניו לנוכח כל המסקנות
מנסה לא להתייחס אל קול ההגיון
שמחזיר אותו בחזרה
מנפץ ברכיו , יושב על הרצפה
וצועק
כדי...
שתשמע אותו
כדי , שתבוא ותמרח משחת קסמים עליו
כדי שתוריד את הכאב שעל כתפיו
מחכה שהיא תבוא
ותקח אותו מפה
תבחר אותו מבין...
אנשים זרים
שתבין שבתוכו יש אלף סיפורים
שיקחו אותה אל תוך אלף עולמות
והיא תוכל להיות
נסיכה ליום אחד
או מלכה לעד
תפתחי את הדלתות
ותבקרי אותי
לפני 19 שנים. 27 באוגוסט 2005 בשעה 2:20