חזרה למציאות

שקט עכשיו , כמו תמיד
רק רחש מנועים מבעד לחלון
והאצבעות רצות , כאילו על מיתר פורטות
אבל כותבות , מילים שלמות אך חלולות

איך הדיבור הפך לנטל
איך צעקות המצוקה מסרבות להשמע
ואיך חם כל כך בחדר
כשלנפש קר, לנשמה אין כאן חברה

אמרו שבבדידות ישנו גם קסם
כך תגלה את עצמך
אך תוך כדי הם לא סיפרו
שיש מחיר לחקר , שתאבד את דעתך

שטוף את ידייך מחרטה
התנקה מאשמה
שים מבטחך בתקווה
פנה מקום כדי לקבל

שקט עכשיו , כמו תמיד
כאשר ירח משנה צורה , נעלם אל הכחול
ובעוד הריקנות אופפת , מערפלת יצירתיות
הוא מתחרט ומתקפל

אשטוף את ידיי מחרטה
אתנקה מאשמה
אשים מבטחי בתקווה
כך אוכל לקבל...