לפני 18 שנים. 5 בספטמבר 2005 בשעה 12:33
כל עוד אני אוכל אני אטייל בגשם
ואשא בתוצאות ,בקור בעצמות , במחלות הפוטנציאליות
כל עוד אני אוכל אני אמשיך לדדות
בין שבילי האור לשבילי האפילה
ואחשוב ואכתוב בשפה העברית
ושנייה לפני הסוף אנסה ללכת על המים
ותמיד אראה דמויות בתוך בועות
ורודות , כחולות , שקופות
על סף הדמיון
על גבול מטושטש
חבל דק
מקל בשני ידיי
מהלך מעל אדמה
פעורה
לבלוע היא רוצה
את נפשי
דמיוני
שפיותי
אצור צלקות על שתי ידיי
אחתוך בבשר החי
אטפטף טיפות של דם לאורך כל הדרך
כדי שתוכלו , להשתרך אחריי
ואחשוב על השפה העברית
איך היא בקושי עוזבת את שפתיי
ואת מוחי כך מעוותת
כמו הנחש המתפתל במים
על סף הדמיון עומד
על גבול מטושטש
מהלך על חבל דק
ריקות הן שני ידיי
והנה אדמה
פעורה
בסיפוק רב בלעה
את נפשי
דמיוני
שפיותי
אותי