הסתיים לו סבב הברים הקבוע של יום שישי . עוד כמה ליטרים של אלכוהול שוחים בורידיי ביחד עם עוד כמה מרכיבים שאמנע מלהזכירם.
כמו בכל סופ"ש , ובעצם כמו כמעט בכל יום , הריקנות הריגשית חוזרת למלא את תפקידה מחדש.
עם הזמן , אני מוצא את יכולת הביטוי שלי מדרדת אל תהומות חדשים . מקומות מהם חששתי בתור נער מתבגר , נער שבעצם אף פעם לא חווה את גיל הנעורים.
מכיר בזקנה המסויימת שבי ...
מכיר בכל מגרעותיי שגורמות לי לשלוח מבטים תוהים אל ההמון ולתהות ... היכן הם טעו... והיכן , אני טעיתי.
הרגש אצלי די אבד , ולמען האמת אני מוצא את עצמי די מבולבל גם ברגעים אלו . הפואנטה הראשונית ... שאין לי מושג מה היא הייתה אבדה.
טוב , אני לא מאופס וסביר להניח שאיש לא יקרא את זה ... אז אסיים בגעגועיי לבחורה / אישה / חתולה מסויימת שאחריה אני הולך כרגע בראש מורם...
לבינתיים 😄
לפני 20 שנים. 20 בנובמבר 2004 בשעה 3:04