חזרה למציאות

בכף יד מושטת
אפשר למצוא
חתכים של תקווה
שבעבר הייתה כרוכה
מסביב לגופות החללים
שבכוחם האחרון
התפללו אל כוכבים.

נשאו פנים הם ,
אל ירח חיוור
שולחים ליבם דרך שדה העננים
ומחבקים , עד לנשימה אחרונה
זכרון ילדות שאותם ליווה.

של שמש מחייכת
ושדות ירוקים פתוחים
של נערה בשמלה ורודה
ואלף פרפרים תועים
וקול אשה בוגרת
נובע ממרחקים
קורא לבוא , לצחוק , לבכות
להתרפס אל מול הרים גבוהים
שבעבר לבשו הם שלג
וכיום הם עירומים
כי לך פתחנו דלת , שמש
וכיום אין אנו עוד יודעים...

איך לחבק או לבקש
סליחה ממך האלוהים
כי את יבולך השחתנו
כי אנו ילדים טועים