לפני 7 שנים. 1 ביולי 2017 בשעה 16:03
Cause I'm losing my sight, losing my mind
Wish somebody would tell me I'm fine
Yours
לפני 7 שנים. 22 ביוני 2017 בשעה 3:19
נמצאת במקום לא ברור עם עצמי...זאת הרגשה נוראית בשבילי כשאני ברגיל מאוד מאוד מודעת למה שקורה אצלי ואיתי.
מרגישה שיש לי צורך במשהו...
לא יודעת להניח את האצבע בדיוק מה צריכה ואיך להסביר ואיך לצרף את הפיסות הקטנות של כן ולא לכדי משפט הגיוני אחד ושלם.
ממש תקופה מעצבנת קשה לי עם לא להיות ברורה לעצמי.
ואיך אני יכולה לפנות החוצה כשאני לא סגורה בתוכי על מה אני צריכה.
מקווה שיתבהר לי בקרוב.
לפני 7 שנים. 27 במאי 2017 בשעה 16:40
Wonder this time where she's gone
Wonder if she's gone to stay
Ain't no sunshine when she's gone
And this house just ain't no home
Anytime she goes away.
לפני 7 שנים. 26 במאי 2017 בשעה 13:40
התחושה העוטפת אותי כשיש אדון שמוביל אותי...
הבטחון והאמון בלהיות במצב של חוסר אונים בידי מישהו...
מישהו שמכיר אותי על כול מה שבי, כול התחכמות או כאב או פחד, כול תגובה שלי גם בלי מילים...
זה פשוט חסר לי ....הכנות והאמיתיות בין שני אנשים.
תהליך נוראי ההכרויות האלו נתקלת בכול כך הרבה שקרים בכול כך הרבה אנשים שמעדיפים להרשים מאשר לדבר אמת , מעדיפים להגיד מה שימצא חן בעיניי במקום לספר איך הם באמת ואז מהר מאוד הכול צף ועולה החוסר התאמה שבקלות בעזרת כנות לא הייתה אכזבה או ביזבוז(זמן, סבלנות, כוח)...
כנות...אי אפשר לבקש את זה?
לפני 7 שנים. 21 במאי 2017 בשעה 5:13
היה לי טעם כזה מתוק בפה ממה שהיה כול כך רציתי עוד...!
לפני 7 שנים. 19 באפריל 2017 בשעה 16:29
שתהיה תמיד שמח
שלעולם לא תפסיק לשיר
שתמיד תמשיך לגדול
ושתמיד תישאר צעיר
שתמיד תלך קדימה
ושלא תאבד תקווה
שתדע שלום וטוב
ושתמצא את האהבה.
שתשכיל לחיות ביחד
ולהישאר חופשי
ושתוכל למצוא תועלת
גם במצבים קשים
שתמיד תישאר צנוע
ושתמיד תהיה בריא
ושתצליח שחייך
לא יהיו לריק.
שיהיה לך טוב
שתספיק לאהוב
הו בגילגול הזה
הגילגול הזה.
כי זה לגמרי לא קל
להיות פה בכלל
ועוד, עוד ועוד
בגילגול הזה.
שתהיה אל אחרים
כמו שאתה אל עצמך
שתתברך במה שיש
ושתשמח בחלקך
שתמצא את דרכך
בכל דרך שתלך
ושתדע להישרד
מול הגורל המתהפך.
שיהיה לך טוב
שתספיק לאהוב
הו בגילגול הזה
בגילגול הזה.
זה לגמרי לא קל
להיות פה בכלל
ועוד, עוד ועוד
בגילגול הזה.
שיהיה לך טוב
ושתספיק לאהוב
הו בגילגול הזה
בגילגול הזה.
פשוט ומעולה!!
לפני 7 שנים. 18 באפריל 2017 בשעה 13:56
אני מרגישה מורעבת, שהגוף שלי צורח שהוא צריך לכאוב, צריכה להרגיש את הערנות של הסטירות וההצלפות, את הגוף פועם ובוער את הסימנים מתהווים על הגוף...פס שורף על פס שורף...להרגיש את הדם שוצף וגועש...את הכוס נוטף מחרמנות בלתי נשלטת...תרגיש אותי מתעוררת לחיים ממעשה ידיך מילותך וגופך...תקשור אותי ותקשור בלי שום יכולת תזוזה כדי שסוף סוף ארגיש שהשתחררתי וארגיש מרגוע...
התמכרתי לכאב....
תחייה אותי בבקשה..
לפני 7 שנים. 17 באפריל 2017 בשעה 16:18
העברתי דף אצלי...
הדף הקודם היה מפוצץ ומלא עד אפס מקום בדברים יפים, בדברים רעים, רשמים בשחור ,וציורים צבעוניים, כתב מעוגל ומסודר , כתב חרטומים, קוים שקטים ורגועים וישרים, מול סילסולים פרועים ופראיים... הכול הים שם.
ופותחת בשבילך אחד חדש הוא נקי ולבן וריק ויש המון מקום בו לדברים חדשים מוכנה לכתיבה חדשה,
אבל אל תשכח שהדף הזה הוא נמצא יחד באותו הספר עם הדפים הקודמים לפניו
שעד כמה שארצה שיהיה נקי, יש בו שקעים של חריטות מכתיבה עוצמתית על גבי הדפים הקודמים
מצטערת אבל הדף כן לבן בשבילך אבל יש דברים שכבר טבועים בו
בתקווה שניצור צורות חדשות בצבעים יפים ונמלא את הדף לאט לאט.
לפני 7 שנים. 13 באפריל 2017 בשעה 15:38
תקופה לא משהו בכלל....
מודעת שיגיעו ימים יותר טובים
פשוט מתחילה להתעייף מהכרגע
לפני 7 שנים. 7 באפריל 2017 בשעה 14:47
ימים קשים...
לא יודעת עד כמה יש בי את הכוח או יותר נכון את היכולת לסלוח...
מה שכן לרגע לא יצאת ממני...
מבולבלת נורא עם עצמי.