Yours

אני מרגישה מורעבת, שהגוף שלי צורח שהוא צריך לכאוב, צריכה להרגיש את הערנות של הסטירות וההצלפות, את הגוף פועם ובוער את הסימנים מתהווים על הגוף...פס שורף על פס שורף...להרגיש את הדם שוצף וגועש...את הכוס נוטף מחרמנות בלתי נשלטת...תרגיש אותי מתעוררת לחיים ממעשה ידיך מילותך וגופך...תקשור אותי ותקשור בלי שום יכולת תזוזה  כדי שסוף סוף ארגיש שהשתחררתי וארגיש מרגוע...

 התמכרתי לכאב....

תחייה אותי בבקשה..

העברתי דף אצלי...

הדף הקודם היה מפוצץ ומלא עד אפס מקום בדברים יפים, בדברים רעים, רשמים בשחור ,וציורים צבעוניים, כתב מעוגל ומסודר , כתב חרטומים, קוים שקטים ורגועים וישרים, מול סילסולים פרועים ופראיים... הכול הים שם.

ופותחת בשבילך אחד חדש הוא נקי ולבן וריק ויש המון מקום בו לדברים חדשים מוכנה לכתיבה חדשה,

אבל אל תשכח שהדף הזה הוא נמצא יחד באותו הספר עם הדפים הקודמים לפניו

שעד כמה שארצה שיהיה נקי, יש בו שקעים של חריטות מכתיבה עוצמתית על גבי הדפים הקודמים

מצטערת אבל הדף כן לבן בשבילך אבל יש דברים שכבר טבועים בו

בתקווה שניצור צורות חדשות בצבעים יפים ונמלא את הדף לאט לאט.

תקופה לא משהו בכלל....

מודעת שיגיעו ימים יותר טובים

פשוט מתחילה להתעייף מהכרגע

ימים קשים...

לא יודעת עד כמה יש בי את הכוח או יותר נכון את היכולת לסלוח...

מה שכן לרגע לא יצאת ממני...

מבולבלת נורא עם עצמי.

אני קפואה, קרה , קרח...

לא רוצה להתחמם ולהתחיל להרגיש.

הגעת לשפל ושפלות נוראית

פגעת בעומק שלא תבין בכלל...

איך אפשר להיות ככה?

הגוף כואב לי עכשיו  עם כול תזוזה, הוא צבוע בהרבה אדום וסגול וכחול..

 אתמול לקראת הסוף הרגשתי שזהו לא יכולה יותר הגעתי למקסימום כאב שיכולה להכיל...ואז גמרתי שוב לא יודעת אם זה היה בגלל הכאב או בגלל שהגוף שלי בוער או בגלל שכול קצוות העצבים בגוף מחשמלים אותי..

זה היה לי אינטנסיבי מאוד אתמול , קשה, אני מפורקת מנשקי לגמרי, שבורה, כואבת אבל שמה לב שמתחרמנת שוב רק מלחשוב על מה שהיה אתמול...איך???!!! לא מבינה לפעמים ביני לבין עצמי למה..למה אני אוהבת להיות כואבת ומותשת איך זה מה שמעלה לי חיוך וחום וכיווצים בכוס...

זה פשוט בזכותך אדוני הטרפת אותי לגמריי אתמול העוצמה שאני גומרת איתך גורמת לי רק לרצות את זה עוד ועוד..

הליטוף שלך אחרי כול הצלפה .

שאתה נותן לי לפעמים להניח עליך את הראש לשנייה להרגיש אותך...

אני חולה על איך שהכאב שלי מדליק אותך כמו שזה אותי...

לא מבינה למה לפעמים אבל יודעת שאני מכורה לזה...מכורה אליך.

תודה אדוני.

אני כבר שנים לא חשתי רגשות יותר מידי למישהו  וזה ממש מרגיז אותי שבגללך אני יותר רגישה , יותר הפכפכה , במצבי רוח יותר מהרגיל, הכול בהתאם לאיך שאתה איתי או אם אתה מגיב אליי או לא...

וזה שאתה מכיר בי דברים בלי שאני אומרת לך אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה לגבי זה או מאוד אוהבת את זה או מתעבת את זה....

אני הרבה חושבת עליך ועל מה שאתה עושה לי , כבר אחרי שאתה הולך בא לי עוד ממך...

אני שונאת את זה שאני ככה צריכה אותך.

אתה כול פעם מפתיע אותי עם הקטעים האלו שאתה קורא אותי לא יודעת מה אני יותר, אוהבת את זה או מתעבת את זה...