לפני 7 שנים. 3 באפריל 2017 בשעה 3:54
אני קפואה, קרה , קרח...
לא רוצה להתחמם ולהתחיל להרגיש.
הגעת לשפל ושפלות נוראית
פגעת בעומק שלא תבין בכלל...
איך אפשר להיות ככה?
Yours
לפני 7 שנים. 31 במרץ 2017 בשעה 22:46
לפני 7 שנים. 31 במרץ 2017 בשעה 22:01
לפני 7 שנים. 1 במרץ 2017 בשעה 5:09
הגוף כואב לי עכשיו עם כול תזוזה, הוא צבוע בהרבה אדום וסגול וכחול..
אתמול לקראת הסוף הרגשתי שזהו לא יכולה יותר הגעתי למקסימום כאב שיכולה להכיל...ואז גמרתי שוב לא יודעת אם זה היה בגלל הכאב או בגלל שהגוף שלי בוער או בגלל שכול קצוות העצבים בגוף מחשמלים אותי..
זה היה לי אינטנסיבי מאוד אתמול , קשה, אני מפורקת מנשקי לגמרי, שבורה, כואבת אבל שמה לב שמתחרמנת שוב רק מלחשוב על מה שהיה אתמול...איך???!!! לא מבינה לפעמים ביני לבין עצמי למה..למה אני אוהבת להיות כואבת ומותשת איך זה מה שמעלה לי חיוך וחום וכיווצים בכוס...
זה פשוט בזכותך אדוני הטרפת אותי לגמריי אתמול העוצמה שאני גומרת איתך גורמת לי רק לרצות את זה עוד ועוד..
הליטוף שלך אחרי כול הצלפה .
שאתה נותן לי לפעמים להניח עליך את הראש לשנייה להרגיש אותך...
אני חולה על איך שהכאב שלי מדליק אותך כמו שזה אותי...
לא מבינה למה לפעמים אבל יודעת שאני מכורה לזה...מכורה אליך.
תודה אדוני.
לפני 7 שנים. 18 בפברואר 2017 בשעה 10:33
אני כבר שנים לא חשתי רגשות יותר מידי למישהו וזה ממש מרגיז אותי שבגללך אני יותר רגישה , יותר הפכפכה , במצבי רוח יותר מהרגיל, הכול בהתאם לאיך שאתה איתי או אם אתה מגיב אליי או לא...
וזה שאתה מכיר בי דברים בלי שאני אומרת לך אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה לגבי זה או מאוד אוהבת את זה או מתעבת את זה....
אני הרבה חושבת עליך ועל מה שאתה עושה לי , כבר אחרי שאתה הולך בא לי עוד ממך...
אני שונאת את זה שאני ככה צריכה אותך.
לפני 7 שנים. 14 בפברואר 2017 בשעה 15:54
אתה כול פעם מפתיע אותי עם הקטעים האלו שאתה קורא אותי לא יודעת מה אני יותר, אוהבת את זה או מתעבת את זה...
לפני 7 שנים. 10 בפברואר 2017 בשעה 3:46
לפני 7 שנים. 9 בפברואר 2017 בשעה 12:11
נזכרתי בסרט ובשיר הזה , ישר עלה לי טעם של פעם, הזכיר לי את הבחור ההוא החתיך ובעייתי עם האופנוע והסמים הנסיעה עם האויר החמים על הפנים, הייתי בת 17 הוא היה בן 26 איזה התאהבות תמימה ראשונית הוא היה שעוד חייתי רק בשביל לעשות בלאגן, שלא היה לי פחד מכלום, שלא נחתי לשנייה, כול הזמן מסטולית, חייה רק את הרגע..
לפעמים מתגעגעת לחיים בלי עכבות בלי דאגות בלי מחויבויות מרגישה שזה כזה רחוק שמה שעכשיו זה חיים בוגרים כביכול אבל הלוואי שהייתי במקום הזה לפעמים בלי לחשוב פעמיים... בלי לחשוב על מה יקרה..להשתחרר לגמרי מהפחדים של חשיבה הגיונית...זה קורה בסשנים שלנו בלבד אדוני 4-3 שעות שאני משחררת את השליטה שאני זורמת עם הרגע, נותנת לך להחליט בשבילי, לכסות את העיניים, להתמסר...
אלו הזמנים היחידים שאני לא חושבת...שעות בודדות שאני בידייך בלבד...
אני לא כמו פעם זהברור לי אבל איתך טועמת את זה קצת...תודה
לפני 7 שנים. 7 בפברואר 2017 בשעה 19:03
אדוני אני פשוט צריכה לרקוח ממך כדורים מספיק כדור אחד ממך קטנטן, פצפון פיצי פיצי מילה אחת בתוך כדור כדי שהעיניים שלי יראו ורוד ....כדי שהנשימה תהייה קלה , שהמועקה תשתחרר...כדי שארגיש שאני מסוגלת להמשיך כאילו רק עכשיו התעוררתי משינה של שנה...
תודה אדוני על הכדור ....
לפני 7 שנים. 7 בפברואר 2017 בשעה 17:34
הילדת קסם הזאת הצליחה להרגיע אותי בתוך כמה דקות מיום מאוד ארוך שעדיין לא נגמר...