Yours

 הייתה חוויה מדהימה,

אני כול פעם עפה ממך אהובתי,

לא משנה מה עושות יחד זה תמיד הכי מדהים, אני עטופה בך היום וכול כך אוהבת שאת עליי ומרגישה אותך בכול תנועה שלי...

היה סשן קשוח, מחטים עבות, כניסות כפולות, נשימות עמוקות וחדות, המחטים חודרות וקולות חזקים ומתענגים שיצאו ממני, כאב חזק שמחשמל לי את הגוף והנפש, אני מתעופפת אי שם גבוה בהיי מטורף, נושמת ממך ואותך, ואת שם מסביבי ואיתי ובתוכי כול הזמן, בועה משלנו ויפייפיה, אוהבת אותך בכול כך הרבה דברים ומובנים..

רק איתך באמת מרגישה שהכול נכון, שהכול מדוייק, שהזרימה באמת מדהימה, וחיבור כול כך נכון, את הכי נכונה לי,אין רגעים של נפילות רק של התעלות, את נותנת לי לצלול בדיוק שצריכה ומושכת אותי חזרה בדיוק כשצריכה, וההומור שלנו שכול פעם מעלה לי חיוך כשנזכרת ברגעים האלו, זאת ההכירות העמוקה שלנו שנותנת לנו ככה לעוף והכי גבוה. 

תמיד מרגישה איתך שלא משנה כמה שאנסה לכתוב או לספר אותנו אף פעם לא באמת אצליח לקלוע למה בדיוק את בשבילי😍

תודה על זה שאת בחיים שלי, קשר מיוחד לאורך שנים של אהבה לא תלויה בדבר... אוהבת אותך אין סוף❤️

מעבר למצב הקשוח במדינה, עוברת משהו מאוד מורכב שכולל שינויים טובים, תהליך מדהים, אבל גם לא קל פיזית ונפשית, יורדת לא מעט במשקל שזה מהמם אבל תהליך מורכב... לכן בחודשים האחרונים לא היה לי בדסמ בחיים, לא היה לי מקום פנוי בראש בשביל זה ובטח לא מוכנות נפשית להתמודדות או בכלל הכלה כלשהי, גם לחברים הקרובים.

וכבר איזה שבועיים-שלושה התחלתי לחשוב על הצורך בכאב, זה כבר מזמן לא סתם רצון אלא צורך, והצורך לאט לאט התעורר, חילחל, התעצם והתעבה והזדכך וכול יום שעבר נהייה נוכח יותר בתוכי.

דיברתי עם בחורה מיוחדת, שנפגשנו פעם אחת לפני והיה בנינו סשן מהמם, אז דיברנו ופיתחנו והפרנו ובישלנו יחד את הרצונות שלנו לרעיון אחד ומיוחד.

לשתינו הרגיש לא נכון לקרוא לזה סשן כי זה הרגיש אומנות ויצירה, שזה ממש כמו קנבס שנפגש עם אמן שיוצר עולם... 

זה היה אינטנסיבי, עוצמתי וארוך( 4שעות) וכשזה ככה ארוך זאת התמודדות בפני עצמה, סשנים ארוכים זה תמיד הלך רוח אחר, בכלליות סשנים ארוכים זה מיוחד, זה  יצא לי לחוות, אבל מתמשך במדיקל זאת פעם ראשונה שלי, ההתמודדות  היא אחרת כשזה עם כאב מתמשך, שבדרך יש עליות, ירידות, רגעים לנשום, רגעים אינטנסיביים,יש חלקים בגוף יותר כואבים ופחות,יש רגעים של עומס ורגעים של לשאוף בחדות אוויר פנימה, ורגעים של לנשום בעדינות את הכאב ולהפנים אותו, זאת חוויה מיוחדת,מדהימה, מאתגרת, שונה ומאוד עוצמתית, גם הייתה זרימה טובה בנינו וזה היה מיוחד.

158 מחטים. 

תודה לך יא קסם❤️נתת לי בדיוק בגודל הצורך שנוצר אצלי ונתת לי לשחרר אוויר מעצמי, ולנשום נשימה גדולה של אוויר נקי❤️

הגב מדגיש לי ומעיר לי את מה שהיה אתמול ואני אוהבת את זה שהכאב עוד שם בימים  שאחרי ומתענגת עליו עכשיו כול כך… 😈

האמת התגעגעתי אליה מאודד, היה לי חודש ומשהו  שלא היו  קלים בלשון המעטה, עברתי כמה דברים שונים שרק עוררו צורך עמוק בכאב, לעיתים קורה לי בזמנים קצת יותר קשוחים שצריכה את הכאב בצורה שזה הרבה מעבר לרוצה של בדרך כלל, ממש צורך בלצאת מעצמי, בכאב החיצוני שמטשטש את הכאב הפנימי, זה לא משם בא לי בדרך כלל  וידעתי שהיא המקום הנכון שלי לזה, היא כול פעם מצליחה לעשות בדיוק ומדויק בשביל להרגיע את הצורך הזה ולתת לי לעוף… וככה לגמרי היה. 

כבר כשנפגשנו כמו נשמתי, כמה שעות אחרי שמדברות, מספרות, אוכלות, צוחקות, היא אמרה יאללה וקמנו, אני עולה על השולחן, לא הייתה איזשהי תוכנית מראש למשהו ספציפי אני על הבטן ולא רואה מה קורה רק שומעת רשרושים ואריזות נפתחות. 

היא אומרת "לנשום", מכינה את עצמי לוקחת שאיפה ואוחח כאב עמוק וטוב כזה שבשנייה מערבל אותי ואופף אותי בהרגשה מטריפה שכול כך הייתי צריכה… 

בפירסינג יש שני שלבים, השלב שהמחט נכנסת לגוף ואז השלב השני משיכת העגיל עצמו לגוף כמו שתי חדירות כול פעם וזה כאב מהמם ועוצמתי וחזק זה פשוט תענוג ברמותתת אני מכורה להרגשה הזאתת😈😈

היא מחדירה אחד, ועוד אחד, ועוד ואני חושבת שבשכמות היה יותר כואב מהאחרים  ואז הסרט נכנס ומותח ומושך בין אחד לשני ומחבר אותי קצת יותר לעצמי וזה רק מניעה את זרימת חשמל בגוף וגבוה יותר, ואז מחטים שנכנסות בכול פרסינג שתופסות את הסרט וכמובן המדהימה שהיא שדאגה  ללחוץ עליהם מידי פעם לשחק איתם ולהזיז ולעורר בי עוד ומלא גיצים של בערת כאב וחשמל שזורמים בכול הגוף.. 🔥

הכאב הזה הוא התמכרות שלי אוהבת את זה  ברמות  זה מעיף ומרגש ומחשמל אותי בצורה פסיכית, אבל כן גם במצבים מסויימים מה שלא קורה הרבה אצלי,  זה מגיע מצורך פנימי ואכזרי לקיצוניות ולשבירה של הבחוץ בשביל לטשטש ולרפא הכאב שבפנים… הייתי כול כך צריכה את זה וזה היה בדיוק בזמן ובדיוק בעוצמה שהייתי צריכה וזה בזכותך אהובתי😍 אני  יודעת שאצלך זה תמיד המקום המיוחד הזה שלנו, את המקום בשבילי לנשום 😘😘

ישבנו כמה חברים ופשוט קרה 😈

בסשן הזה היה לי אתגר כפול, גם העיניין שזה היה כאב שמתמשך שזאת התמודדות אחרת שזה לאורך זמן וזה התחיל במחטים הדקות והסתיים בירוקות העבות, שחלק מהן היו של שתי כניסות במחט אחת, אז זה היה טיפוס דיי תלול מכאב רך, לכאב קשוח, שהגעתי מתנשפת לקו הסיום. 

ההתמודדות השנייה הייתה בכך שהיינו כמה אנשים בחדר, זאת הייתה הפעם הראשונה שלי בסשן מדיקל פומבי וזה שונה ממש ממה שמכירה יותר קשה להתרכז בכאב ולהתכנס בתוכו אבל עצמתי עיניים ולאט לאט מתנתקת ונשאבת אל תוך קסם הזה ולסערה שהגוף מחולל וממסטל בסוטול הכי גבוה שיכול להיותת, זה באמת קסם עם המדיקל, בשנייה שהמחט הראשונה נכנסת זה כמו עירוי חשמל לווריד שזורם לכול מילימטר בגוף בעוצמה של מכת ברק ובמאית השנייה… עם כול מחט אני מטפסת קצת יותר מחוץ לרקיע ולשפיות, מחט ועוד מחט ועוד ועוד הגענו ל64 מחטים אמרו לי… זה התחיל במחטים הדקות ואני עוצמת עיניים נסגרת למה שקורה סביבי ולאט לאט נעלמת ומתכנסת בכאב והכאב מתגבר אל המחטים היותר רציניות ואני נשאבת לתוך עצמי ולהתמודדות שלי עם הכאב שאני כול כך מאוהבת בתחושות האלו ומרוגשת מהן… כול פעם פותחת עיניים ויש מציאות מסביב אבל יש כמו חוצץ ביני לבין מה שקורה שם… אופוריה של ספייס מקיפה אותי וזה היה פשוט מהמם.

תודה על החוויה זה היה אתגר חדש ומדהים❤️

כותבת את זה הערב אחרי הסשן למרות שבדרך כלל כותבת יום אחרי כשקצת מתעכל לא יודעת אם זה טוב או פחות, אבל מרגיש לי, בעיקר כי רציתי כמה שיותר לזכור ולנצור כול רגע ופרט מהחוויה המדהימה הזאת שחוויתי איתך…

דיברנו על זה יחסית בהתחלה שהכרנו על מומיפיקציה סיפרתי שחוויתי בקטנה אבל לא משהו ממש מורכב ועמוק וחושבת שכבר אמרתי לך שרוצה ושמסקרן אותי…

חחח אני כזאת סאקרית של התנסויות וחוויות 😈 ומשהו במה שסיפרת קסם לי וחושבת שזה נשאר לי בראש מאז…

שבוע שעבר ביקשתי וקבענו, לעיתים רחוקות קורה לי מבקשת מה רוצה בסשן אבל כול כך רציתי וידעתי שיהיה חוויה כי כבר מודעת לעצמי בזה, שחוסר תנועה, חוסר אונים בהכרחה, ריתוק, נראה לי הדבר שהכי מגרה אותי ובו זמנית הכי מרגיע אותי וזאת הסיבה הראשונית שנכנסתי לעולם הבדסמ, זאת הייתה המשיכה הראשונית, הלקחת הזה, האין לך יכולת גם אם רוצה, ההכרחה, זה דבר שכמו מתג מגרה ומרטיב אותי, ובאותה הנשימה גם מכניס לשלווה, כי האמת החשופה שזאת הצורה היחידה שלגמרי מצליחה לשחרר שליטה, שפשוט אין שום יכולת פיזית לקבוע משהו או להביע משהו ואי אפשר במלוא מובן המילה, לא כי ביקשו או אמרו אלא כי פשוט אין אופציה אחרת, ובשבילי התחושה הזאת משחררת, והיום זה היה שחרור מוחלט היות שהכול נמנע ממני, תנועה, ראיה, הנשימה הייתה יחסית מוגבלת או יותר נכון יותר מדודה ורק מהפה יכולה, שגם אותה לקחת לי לכמה שניות מדהימות, הגוף היה מקובע באותה הפוזיציה, ועטופה, הכי עטופה שיש, כמו בתוך רחם מנותקת מהמציאות, עטפת בעוד שכבה של ניילון ועוד שכבה ומכול הכוונים, הרמטית לחלוטין מלבד חור לפה וצפוף יותר וצמוד יותר, כורך עליי, ומפריד אותי יותר ויותר מהחוץ ואני לאט לאט מתכנסת ויותר ויותר בעצמי, שוקעת בעולם משלי, ואז התחלת לשחק לי ובי שזה פשוט הטריף לי, מעורר חושים ויוצר ניגודים כול פעם במשהו אחר, הייתי עטופה לגמרי, כלום, אטומה מלבד הפה לנשימה עמוקה וצמאה,
והכנסת קרח שהניגוד בין החום שבתוך העטיפה לקור של הקרח חירפן אותי, ובפה טועמת מלוח, וטועמת מתוק, זה הטריף לי והבעיר לי, ושיגע בסערה של החושים של רגע בזה ורגע הזה ורגע שקט ורגע אתה מזיז לצד שני והופך ודורך על הפנים והגוף, עפתי, לחלוטין, בשגעת מדהימה שעירבלה אותי.

הכנת אותי מראש ל40 דקות ככה והרגשתי שאתה מתחיל לפרום ולפתוח ולפעור ולהוריד ממני עוד שכבה שנהייתה לכמו עור שני וכול כך רציתי עוד, לא רציתי לצאת לעולם ולהתעורר ולחזור למציאות, זה היה ניתוק מושלם וכול כך הכניס אותי לספייס של רוגע ברמה של צפה על ענן, כזה רוגע,שלווה מטורפת ונקייה, לקח לי זמן לחזור להווה ולהיפתח חזרה לעולם, כי גם כול כך ניסיתי להאחז בתחושה הזאת עוד …

באתי לרגל שלך, למגע שלך, לנוכחות, לידיים חמות שנוגעות וכמו נותנות רגיעה ולנשום. 

יש משהו שמרגיע אותי ממש בחבלים זה כמו קורה באוטומט... לפני ואולי גם כשרק מתחילים אני עוד מדברת וצוחקת, ולאט לאט כמו מתכנסת ומשתתקת ונושמת ומרגישה שלווה כזאת שקטה...

אני לא חושבת שיודעת מה בזה עושה לי ככה, תמיד נהנתי מקשירות פשוטות והתחרמנתי מריתוק, חוסר אונים וחוסר יכולת להגיב שזה כמו בהכרחה, אבל בשיבארי זה משהו אחר שמתחולל, זה נראה לי שהלהגיע לקשירה הלאט לאט הזה, שעוד חבל מתלפף ועוד חבל וזה מתמשך, זה מכניס אותי לאופוריה כזאת אבל של שלווה, לא היי של טירוף ואני נהנת מזה ממש וכשאני בזה אני כמו נעלמת, המחשבות של היום יום, או מה בא וקורה עכשיו, זאת הנאה ושלווה אחרת וסוג שונה של התמסרות לאקט😍😍

אני אוהבת את זה שהבדסמ שלי מורכב מאהבות שונות, פטישים ואקטים מגוונים,גם בפיזי בכאב וגם באקטים שנותנים השפעות שונות ומעוררים בי תחושות ורגשות  שבחלק המנטאלי ממלאות אותי בסטייט אוף מיינד שונה, זה פשוט שכול סוג של אקט/סשן עושה לי טוב ומעיף ופשוט נעים לי ומגרה אותי בצורה אחרת...שזה מדהים אותי.

זה בכלליות דבר שמאוד אוהבת בעולם הקינק והבדסמ שתמיד מתגלים ונחשפים לדברים שונים וחדשים ויש בעיניי כול הזמן עוד לאן ואני תמיד בעד לחוות❤️

חוגגת היום 37 🥳

אני בשנים האחרונות במקום טוב, ובשנה ומשהו האחרונות ממש ממש בטוב, אני מרשה לעצמי להיות גאה בדרך שעשיתי מההכי נמוך ושחור, מלהיות צל של אדם, למצב של אדם מלא, שיש בי ולי טוב מבפנים וזה מקיף אותי מבחוץ, ויש על מה להיות גאה כי נלחמתי מלחמות מדממות שקורעות וכואבות ומתישות לזה שלאט לאט בניתי דרך, לבנה אחרי לבנה של עלייה חזרה לחיים וחזרה לחיים ששלמה איתם, לאט לאט נפתחת עוד ועוד, להכיר ולצאת מעצמי, להשיל מעליי עוד חומות ופחדים שהגנו עליי כן, אבל גם חסמו אותי ועכשיו אני במקום שלאט לאט מרגישה שיכולה קצת לשחרר, לפקוח את העיניים, ליישר את הגב שסחב ופשוט לחיות ולהנות❤️

אתמול חגגתי במסיבה עם חברים קרובים וכול כך מודה על האנשים הטובים שבחיים שלי, כול אחד מהם מיוחד בפני עצמו וכול כך!! אוהבת אותכםם😘😘😘

וכמובן שלכבוד היום הולדת צריך גם כאב😈😈 והתחת עמד בגבורהההה וכמובן אם אין תמונה אין אמונה!! 

כן עבר זמן מאז הדקא בנובי גוד אבל התמונות רק עכשיו נמצאווווו וגם עלו לעמוד שלהם בפייס 😈

הפוסט שלי על מה שהיה בדקא😈