כותבת את זה הערב אחרי הסשן למרות שבדרך כלל כותבת יום אחרי כשקצת מתעכל לא יודעת אם זה טוב או פחות, אבל מרגיש לי, בעיקר כי רציתי כמה שיותר לזכור ולנצור כול רגע ופרט מהחוויה המדהימה הזאת שחוויתי איתך…
דיברנו על זה יחסית בהתחלה שהכרנו על מומיפיקציה סיפרתי שחוויתי בקטנה אבל לא משהו ממש מורכב ועמוק וחושבת שכבר אמרתי לך שרוצה ושמסקרן אותי…
חחח אני כזאת סאקרית של התנסויות וחוויות 😈 ומשהו במה שסיפרת קסם לי וחושבת שזה נשאר לי בראש מאז…
שבוע שעבר ביקשתי וקבענו, לעיתים רחוקות קורה לי מבקשת מה רוצה בסשן אבל כול כך רציתי וידעתי שיהיה חוויה כי כבר מודעת לעצמי בזה, שחוסר תנועה, חוסר אונים בהכרחה, ריתוק, נראה לי הדבר שהכי מגרה אותי ובו זמנית הכי מרגיע אותי וזאת הסיבה הראשונית שנכנסתי לעולם הבדסמ, זאת הייתה המשיכה הראשונית, הלקחת הזה, האין לך יכולת גם אם רוצה, ההכרחה, זה דבר שכמו מתג מגרה ומרטיב אותי, ובאותה הנשימה גם מכניס לשלווה, כי האמת החשופה שזאת הצורה היחידה שלגמרי מצליחה לשחרר שליטה, שפשוט אין שום יכולת פיזית לקבוע משהו או להביע משהו ואי אפשר במלוא מובן המילה, לא כי ביקשו או אמרו אלא כי פשוט אין אופציה אחרת, ובשבילי התחושה הזאת משחררת, והיום זה היה שחרור מוחלט היות שהכול נמנע ממני, תנועה, ראיה, הנשימה הייתה יחסית מוגבלת או יותר נכון יותר מדודה ורק מהפה יכולה, שגם אותה לקחת לי לכמה שניות מדהימות, הגוף היה מקובע באותה הפוזיציה, ועטופה, הכי עטופה שיש, כמו בתוך רחם מנותקת מהמציאות, עטפת בעוד שכבה של ניילון ועוד שכבה ומכול הכוונים, הרמטית לחלוטין מלבד חור לפה וצפוף יותר וצמוד יותר, כורך עליי, ומפריד אותי יותר ויותר מהחוץ ואני לאט לאט מתכנסת ויותר ויותר בעצמי, שוקעת בעולם משלי, ואז התחלת לשחק לי ובי שזה פשוט הטריף לי, מעורר חושים ויוצר ניגודים כול פעם במשהו אחר, הייתי עטופה לגמרי, כלום, אטומה מלבד הפה לנשימה עמוקה וצמאה,
והכנסת קרח שהניגוד בין החום שבתוך העטיפה לקור של הקרח חירפן אותי, ובפה טועמת מלוח, וטועמת מתוק, זה הטריף לי והבעיר לי, ושיגע בסערה של החושים של רגע בזה ורגע הזה ורגע שקט ורגע אתה מזיז לצד שני והופך ודורך על הפנים והגוף, עפתי, לחלוטין, בשגעת מדהימה שעירבלה אותי.
הכנת אותי מראש ל40 דקות ככה והרגשתי שאתה מתחיל לפרום ולפתוח ולפעור ולהוריד ממני עוד שכבה שנהייתה לכמו עור שני וכול כך רציתי עוד, לא רציתי לצאת לעולם ולהתעורר ולחזור למציאות, זה היה ניתוק מושלם וכול כך הכניס אותי לספייס של רוגע ברמה של צפה על ענן, כזה רוגע,שלווה מטורפת ונקייה, לקח לי זמן לחזור להווה ולהיפתח חזרה לעולם, כי גם כול כך ניסיתי להאחז בתחושה הזאת עוד …
באתי לרגל שלך, למגע שלך, לנוכחות, לידיים חמות שנוגעות וכמו נותנות רגיעה ולנשום.
