כנראה שהתעוררתי..
אחרי כמעט שבוע של להתהפך במחבת יצוקה וכבדה על אש גבוהה, ימים של חוסר בהבנה איזה כיוון עוד לא צליתי, איזה כיוון עוד לא צרוב מספיק, אבל היום הבנתי שאני כבר מוכנה,
מוכנה להגשה על צלחת יפה של חג…
אז קח סכין ומזלג או אפילו רק בידיים ותן בי ביס ועוד אחד עד שאהייה כולי בתוכך.
רואה שיש בך משהו כזה נינוח כשאתה אוכל אותי, זה מקסים אותי הניחוחות של ההנאה האיטית,ביס אחרי ביס, לעיסה איטית וענוגה בכול חתיכה ממני שנכנסת לך לפה.
ביסודיות פדנטית אתה מעכל אותי,
חש את כול הטעמים שלי שמתערבבים אצלך…
מספיק קשה ללעוס אבל גם רכה ונחתכת כמו חמאה להתענג עליה כך שכול הטעמים נפתחים וניגרים ממנה בפה.
תגלגל איתי גם יין אדום בכוס תערבל אותי ותסובב שאנשום ואז אוציא החוצה את כול הריחות הנסתרים שרק שכשנושמים ממש עמוק מגלים.
וזה הכול בא באורך רוח ובסבלנות מופתית..
ניחוחות כזאת של ג'אז רגוע בשעת שקיעה,של רוגע אחרי ארוחה טובה ובראש יין איכותי שתופס את מקומו.
קינוח? 💕
