יש סצנות, זכרונות, רגעים שעולים לי, חוויות שנחקקו…
נזכרת במפגש שהיה לא מזמן שקשרת את הידיים והרגליים מפוסקות שזה מצית כבר עוד לפני שנוגעים שכשאמרת לי סתמי כי באמת הגיע הזמן שאסתום, רק כי את מבינה בכלל מה מגיע?
שמת לי פלאג בתחת ואת הדילדו הגדול בכוס שהחליק כול פעם עד שקשרת אותו עמוק עד שהרגשתי שקורע אותי כול כך עמוק…
שדחפת לי את הראש לכרית ופשוט הענקת הצלפות עם הספאנקר מעץ ואז ידיים ואז עץ ואז ידיים האמת העץ הוא אכזרי אבל הכאב אוחח… עוד ועוד ספאנקים וחזק יותר וחלש יותר ללא הפסקה כמעט, ובאותו המקום ובמפוזר בישבן, ביריכיים, בכוס…
והרגע ששמת לי את היד על הראש כמו דחפת אותי משם מרתק אותי כי זה מה שאת עכשיו.. שם…ישבת לצד הגוף שלי כמו מפריד אותי ממני כמו אומר תביני אין לי עסק איתך רק עם הכאב שלך עכשיו ואני לוקח אותו, ואת יודעת שאין לך מה לעשות עם זה … ואני משתוללת וסופגת וצועקת ומיללת אבל זה עוד ויותר וכול כך והייתי כמה פעמים על הסף של הזהו אבל כול פעם הרגשתי שרגע עוד קצת, אתן לזה עוד רגע, עוד קצת הניתוק הזה מהגשמי, מהעולם המציאותי… ובתוך כול השיגעון היה רגע ששתקתי כי היה דממה בראש לרגע, שם אבל לא שם, ניתוק מוחלט מההוויה… הספייס שנהייה בשבילי כמו רגע קוסמי שלי איתי, בתוכי…
הרגע ששיחררת אותי מהחבלים שבו הגוף בער כמו מתחשמל הרגע שלא יכלתי לזוז כי הכול היה כמו בהלם כמו מעכל משהו שגדול במידותיו עליו, של רגע נוחתת, של רגע נושמת, של לאט לאט להרפות את החוויה, מהעוצמה של האימפקט הרצוף הזה בגוף ובנפש…
ברגע אחרי שכשביקשתי לגמור ששכבתי מפושקת מולך ואתה מתחיל להכניס את היד לפסטינג ביקשתי לאט, בבקשה לאט, ואמרת ככה את מכירה אותי? עדין? ודחפת יותר ובכוח בדיוק בצורה שיכלתי להכיל בתקיפות כזאת אבל לא של היותר מידי, בדיוק ברמה שזה כול כך מגרה, אוח הכאב הזה, ההרגשה הזאת של הכי פעורה, הכי נמתחת, הכי פתוחה, שזה כזה כואב ומטריף יחד … גמרתי בשניות זה פשוט העיף אותי ברמות מפגרות ואיך שהוצאת השפרצתי גם בפעם הראשונה..
כבר שבוע מסתכלת במראה ומלטפת באהבה ומאמצת אלי את הסימני כאב, את הצבע הכי יפה שיש בטבע האדם, את זה שהגוף כמו מבטא שאת מה שהיה..
וממה הכי? מהמילים האלו מהתקיפות בהן, מהסתמי הזה, מההורדה הזאת לתוך הכרית, מהמקום הזה של סבבה שאת רוצה .. אז מה?? אני יודע כבר למה מסוגלת אז תני לגדולים לדבר עכשיו…
זה כבר חלק ממני… חלק שצריך זה כבר לא חלק שרק רוצה…
