ממחזרת פוסט מבדיוק היום לפני שנתיים שהיה מוסתר כי יש רגעים שלא נשכחים וצפים לי בראש לפעמים ושנהנת להיזכר, רגעים שאני מודה על שחוויתי וכן יודעת שגם עוד אחווה.
בדרך חזרה ממך הראש מלא בך משחזרת כול רגע שהזיכרון נותן לי, רגעים צפים ומרחפים בי, ליטוף, סתירה, חיבוק, הצלפה, התכרבלות,הזדקקות,אהבה, מילים ומשפטים שרוקדים לי בראש בריקוד צמוד שממזמז את הנשמה..אתה מתפתל סביבי, נושמים אחד את השנייה, שואפים אותנו כמו אוויר אחרון וסופגים כמה שיותר ממסך הערפל הזה שאופף אותנו.
מגיעה הביתה, מדליקה דוד ויושבת לנס וסיגריה, הלב עוד דופק הריגוש ממך עוד מציף אותי… מתחילה להרגיש את החוסר בהוויה שלך מסביבי...זה להב חד כול פעם שננעץ עמוק ומסתובב בפנים הרגע הזה.
נכנסת להתקלח מסתכלת על הסימנים היפים מלטפת את השדיים שעוד כואבים ובכוונה לוחצת ומכאיבה יותר כדי להרגיש אותך עוד על הגוף שלי, מתגרה מהתמונות שרצות לי בראש מלטפת את הכוס, מסבנת, משחקת קצת ומרגישה את החורים שלי עוד כואבים ונפוחים ממך… נזכרת כמה שדדת לי אותם ופירקת וקרעת, עוד מרגישה אותך דופק לי אותם עמוק וחזק, כול דפיקה מעלה אותי עוד לרקיע שלך, ואתה מפשק ומרחיב, הכוס בוער מכאב מתוק, אתה יודע בדיוק איפה לגעת ולהוציא אותי מאיזון לחלוטין, מטריף אותי עוד קצת מחוץ לשפיות והרגליים כבר רועדות מתקשות לעמוד ברגש ובסחף שמטביע, אני מרגישה את ההצלפות בגוף, נושמת כול אחת עמוק פנימה, הכאב יוקד וחד ואני מרחפת יוצאת ונכנסת מהתודעה נהנת מכול אחת, עוד לקצה ויותר קרוב לצוק… סופגת ומאוהבת באיך שאתה נהנה להכאיב אותי כמו שיודעת כמה אתה נהנה לאהוב אותי… פסים ערים ובוערים בגוף שמפוצץ באדרנלין… והרגעים של השקט בין ובין, ואוחח הליטוף, הנשיקה, ואני מנסה להיצמד רק עוד קצת.. עוד קצת…רק לעוד רגע קטן, צמוד אליך, צמאה ומשתוקקת לקירבה ולמגע שלך בין ובין הטירוף שאוחז בשנינו.
האהבה שלנו שבאה במיליון גוונים, שפות שנות שבאות לתאר את אותה הנקודה.
אתמול כשישנת טיילתי ואני מרגישה אותך נוזל ממני עם כול צעד רטיבות מהולה בכאב בחורים, בולעת רק כדי להרגיש עוד את הכאב בגרון, נהנת מחייכת לעצמי יודעת עד כמה אני בעולם אחר ומרחף משלי כשהכול מסביבי קרנבל של אנשים וקולות וצבעים בשוק במחנה של יום שישי…
כול פעם שאנחנו נפגשים האהבה שלי אליך רק גדלה להבה ששורפת את כולי עד לאפר לרגליך… לא יכולים בלי אחד את השנייה לא משנה מה, שנינו יודעים את זה מעמקי הנשמה ,נמצאים במקום העמוק שלנו אחד אצל השנייה…
יודעת שאלו ידיים אוהבות מספיק בשביל להחזיק ולשמור לי את הלב, אחיזה שלא מרפה לשנייה, שמעסה את הלב ומחייה אותו לפעום מחדש.
