סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Yours

לפני 5 שנים. 15 בפברואר 2019 בשעה 15:18

אז היית אתמול הרגשתי הרגשה שמזמן לא הרגשתי, הרגשת סיפוק פיזי ונפשי של משהו עמוק צורך כמו קדמון שלי, אמיתי שלי, ראשוני, מוטבע, זהו צורך קיומי…

עם כול הצלפה הרגשתי שחרור במקום להגיד שכואב ולהרגיע אמרתי לך כן זה טוב תן לי עוד….

הגוף שלי כבר לא ב"כושר" הסף כאב ירד וכול הצלפה הרגשתי בעוצמה ובלעתי ונשמתי את ההרגשה הזאת עמוק לתוך והלב והנשמה, הרגשה שמולכת בתוך הדם כמולקולה חסרה, הרגשה שמגיעה וזורמת בגוף עד קצוות הנימים הכי קטנים בכול אלפית המילימטר בגוף, זאת הרגשה שמאירה את הגוף כמו זריחה ומעוררת אותו לחיים..

אנדרנלין ופרפר או שניים עדיין מתעוררים כול פעם ששביב זיכרון מאתמול עולה לי, זה מחרמן אותי מחדש כאילו הראש מסרב להתנתק מהתחושות החזקות שחוויתי איתך.

האורגזמה של אתמול הייתה התפוצצות של תקופה ארוכה של צל גדול שאפף את המיניות שלי זה התפוצץ כמו מכת חשמל שמעירה ומאירה לחיים את המוות הנפשי שניסה לבוא ולתפוס אותי.

הגוף שלי כול כך יפה היום מנסה להיות כמה שיותר ערומה היום כדי לראות את הפסים והסימנים, הגעגוע לזה היה גדול… מסתכלת ומציצה כול כמה זמן על הישבן ועל החזה במראות והם עם סימני אהבה נשיקות אדומות וסגולות שהגוף מראה לי גם פיזית את ההתרגשות שלו מאתמול… אני מגביהה את הישבן למראה לראות כמה שיותר קרוב את מה שהגוף אומר לי להקשיב לצעקה שלו.

הנוזלים, הדמעות, הריר, הרטיבות בכוס, התחת שנרטב, הזיעה אלו נוזלים שהציפו  אותי אתמול פשוט כול הגוף צעק לך את השיחרור, צעק לך את התגובה, את ההרגשה של מה שהתחולל אצלי זאת התעלות, תגובה ישירה וכנה ואמיתית ועוצמתית ופיזית לדבר שכול כך נפשי כמו סם החיים לנרקומנית של שליטה.


אני כאן עכשיו ולא עוזבת, לא יכולה בלי זה- זאת אני וככה אני וככה אני צריכה את זה.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י