בתקופה האחרונה שמה לב שמה שחשבתי על עולם השליטה וכול מיני הגדרות שהאמנתי או שחשבתי שזאת אני משתנים, ורואה שפחות מחפשת הגדרה מסויימת של מה אני ופחות מקובעת על מה צריכה ורואה שיש בי כול מיני דברים שלאו דווקא מתאימים לתבנית הנשלטת או השולטת..
הכול מיטשטש לי ומתערבב ומתגלגל כמו פלטת צבעים שיוצרת יצירת אומנות חדשה בסיגנון משלי לוקחת קצת צבעים קרים וקצת צבעים חמים, מערבבת כהים עם בהירים, קצת פוליכרום וקצת מונוכרום, קצת רישום, קצת ציור, קצת, פיסול, נוגעת קצת עם הידיים ועם הרגליים בצבע,וחשה מזה הרבה רגש עם תשוקה וסחרור ואיבוד ומציאה...
הכול מתערבב לסגנון קצת ריאליסטי וקצת אימפרסיוניסטי והרבה מופשט ולפעמים לרגעים מסויימים זה נראה קצת סוראיליסטי היצירה...
אז מתנסה בדברים חדשים, מורידה כמה שיותר את הקיבעון ומוציאה את עצמי מהכללות והגדרות...ללא קו מתאר שמגביל את הצבעים למקום מסויים,לחלקה מסויימת...
ללא מחשבת תחילה על רעיון או דמות.
פשוט נותנת למכחול לשוט על הקנבס
לאן שזה יקח אותי
כמו שאומרים :
"באומנות כמו באומנות אין דבר כזה שאין דבר כזה"
