Love
זו תקופה או גיל או שינויים, שעושה לי לשאול מיליון שאלון ולחשוב מיליון מחשבות של מה רוצה וצריכה ולאן הולכת, משתדלת לשתף קצת מסביבי כי אולי יש לי איזו תקווה אבודה וקצת מטופשת שאמצא תשובה לא בעצמי בתוכי או יותר הגיוני שפשוט לא רוצה לקבל על עצמי שום החלטות כרגע, אז יושבת בצד השביל והשינויים מסחררים ועוברים ושבים ומעוררים אבק שמסמא לי את העיניים, אז אחכה קצת, אמתין קצת, עד שאהייה מסוגלת לקום והכול ידעך ואוכל לראות קצת יותר בבהירות את השלט עם כול החיצים ואחליט על הכיוון...
אחת השאלות שחושבת עליה לא מעט זה מתי הפעם האחרונה שהתאהבתי?
כזאת התאהבות אמיתית, רצינית, כזאת סוחפת, שמטמטמת את המחשבות ההגיוניות, שלא נותנת לנשום, שלא נותנת לישון, שמרגישים וחושבים שזהו שזה עד סוף הימים...
כמעט בטוחה שזה לא קרה בקשר האחרון נראה לי שגם לא בקשר שלפניו או שפשוט לא כזה זוכרת...
אבל אז משתלטת עליי תחושה ונהיית קצת מתוסכלת וחושבת אם בכלל אפשר להרגיש את זה כשלא ממש צעירים, אלרי שחווים את המכות והפגיעות הרציניות, שכבר חושבת פעמיים על מה שעושה, כשפוחדת לאבד את עצמי ומעצמי, וכשכבר לא מסוגלת להאמין ולבטוח במישהו עד הסוף ובאמונה שלמה ושחושבת על מחר עוד לפני שסיימתי את היום הזה...
הייתי מאוד רוצה להאמין שכן שזה עוד יכול לקרות,
הלוואי ובבקשה שעוד כן אצליח ככה להרגיש חזק ועמוק,
שהראש יתן לרגשות לפעום ולהשתחרר,
שהפחד לא ישתק או אפילו יחבל ויהרוס...
חושבים שאפשר?
מאחלת ומייחלת לעצמי ולכולם פשוט אהבה ואהבה פשוטה...
💞💞💞💞
אלה & לואיס