סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Yours

לפני 7 חודשים. יום שלישי, 30 בספטמבר 2025 בשעה 11:13

במקרה יצא לי קצת לחזור לפוסטים ישנים חיפשתי משהו... וקראתי את הפוסט הזה שכתבתי כול כך מדוייק את איך שרואה את הדברים כנראה שמאז ועד היום אותן האמונות בדברים מסוימים. 

 

הפוסט: 

 

קשה לי עם השאלות האלו שבעיניי פשוט חסרות פואנטה.. 

מה את אוהבת בשליטה? איך את רואה את זה? איזה קשר את רוצה?  איך את רואה התמסרות? 

קשה לי מאוד לענות על הדברים האלו, איך אני יכולה להסביר שזה כול כך תלוי במי שאיתי? 

לאן שניקח  אותנו, לאן שנוביל אותנו, זה לא שאין לי אופי ואין דברים שאוהבת אבל המקום שלי ושלו כול כך משתנה בין קשר אחד לשני.. האינטראקציה, הלך הדברים בינינו, מה שמוריד ומרים אותנו כול כך שונה מאחד לשני, הרגעים הפרטיים והאינטימיים משתנים בכול קשר,המעמדות ומיקום כול אחד משתנה בדברים בהם הם תופסים מקום, כול אחד בא עם מה שמדליק ומניע אותו הופך לכדי שילוב אותנטי חדש, כול כך הרבה דברים תלויים במי שאיתי ואיך היחסים בנינו ואיך התגובות שלנו אחד לשני… 

אין בדסמ אחד, אין איך הדברים אמורים להיות, אף פעם לא הבנתי פוסטים של "זה בדסמ נכון" אין כאן נכון ולא יש קשת אדירה ויפה של דברים בתוך הבסדמ שכול אחד ואחת מורכבים מחלקים שונים ממנה. 


זה דברים שקשה לי להסביר למישהו שרק מכירה ובכלל קשה לי להסביר, גם בפוסט הזה מרגישה שלא לגמרי הסברתי טוב... 

כמעט תמיד השאלות האלו מגיעות. 

לפעמים זה גורם לי להרגיש כאילו אני הלא בסדר שאין לי את התשובות לשאלות הללו. 

פשוט אצלי זה לא משהו עם מתכון בטוח, 

לא משהו מובנה שיש לי בראש, 

לא תמונה ברורה של איך רואה את הדברים, 

כמו שגם אין לי רשימת מכולת בגבר שרוצה, 

זה הכול תלוי חיבור מה שמרים ומוריד, יש כימיה וזרימה או לא, מה שמדליק אותנו ומה לא, שונה כול פעם כיחד חדש. 

לא, אין לי פנטזיה בראש מפורטת וכובלת, 

אלא רצון ללא יודעת מה יהיה,

כי תכלס זה, לא משנה בין שניים התשובות האלו נוצרות כול פעם מחדש. 

 

ותמונה מסשן שהיה לפני כמה זמן 😈

 

 

 

 

לפני 8 חודשים. יום ראשון, 24 באוגוסט 2025 בשעה 10:32

היו לי עכשיו כמה חודשים של מכות, כמו שאומרים צרות באות בצרורות, בנוסף למצב המזעזע המדיני, העומס נפשי מכול הדברים שבאו עליי היה גדול ומלחיץ, פלוס בעבודה נהייה  פסיכי, לא הייתי מסוגלת לתקשר כמעט עם אנשים, לכאן בקושי נכנסתי, כעס, תסכול, קושי, עייפות, תקופה שהתישה אותי לגמרי. 

אבל תודה לאל אני חזקה וכול פעם מופתעת מעצמי בזה, לאט לאט סידרתי וצלחתי דבר דבר, עברתי את התקופה הזאת והכול בא על מקומו, היה קשוח ומתיש, אבל עכשיו סוף סוף חוזרת לנשום קצת.. 

מתעוררת לחיים וגם חזר לי החשק לבדסמ ולחיות קצת ולצאת קצת. 

 

קבענו להיפגש אחרי תקופה ארוכה והייתי כול כך צריכה את זה, את הכאב, את הספייס והאופוריה שנוצרת בגוף ובראש, את הכימיה והאנרגיה שמעיפה, עוטפת ומחשמלת שזורמת בכול חלקיק בגוף, מאירה ומעירה אותו לחיים, כול כך הייתי צריכה את זה. 

החבלים לאט לאט עוטפים, מכאיבים, מותחים ומאתגרים, ההצלפות מחממות, מכאיבות, מהממות אותי, מציבות לי עובדה - תרגישי ועכשיו, הן מתגרות בי וזורקות אותי לעולם שלי,למקום הפנימי הזה שלי, של הכאב המענג הזה.

האורגזמות תוך כדי ההצלפות רק העיפו אותי יותר קרוב ללא מודע, ההתמודדות וההיי שאני כול כך חיה בהם, מפעילים אותי בכול כך הרבה מובנים...להרגיש חיה, סוף סוף נשימה עמוקה שממלאת. 

 

התגעגעתי לזה, לעצמי בזה, למקום שלי❤️

 

****הושמד הציצי**"

 

 

 

לפני שנה. יום ראשון, 27 באפריל 2025 בשעה 10:35

השנה מראש תכננתי יום הולדת רגועה יחסית שבסוף יצא שבוע פשוט מהמם ובול מה שהייתי צריכה לא יותר ולא פחות. 

היה קונצרט של נגנים מדהימים עם כנר מגרמניה שהיה פשוט מדהים זה כול כך ריגש והפעים אותי, ארוחת ערב משפחתית חמה ומחבקת, ולקינוח סשן עם נרות ליום הולדת😍😍

 

הקשירה הפעם הייתה קשוחה ממש, התלייה הייתה קשה מאוד, הידיים נשאו את רוב המשקל ובהן הכאב היה הכי גדול  ואז  כשהוריד אותי הוא קשר את הרגליים כשרק הברכיים נוגעות בריצפה אבל הקושי היה בידיים שהיו מתוחות גבוה  ממש ולא משנה איך זזתי בכדי אולי להקל על המתיחה שלהן זה פשוט לא הצליח, אז נותר רק לספוג וההתמודדות הייתה קשה, כואבת ומאתגרת כמו שאני אוהבת😈

כאב גדול אצלי זה גורם להתמסרות למקום הזה עם עצמי של תחושות חזקות, התמודדות עוצמתית ובווליום גבוה, לתעל כוחות נפשיים שנדרשים לזה, אני מאוד נוכחת ברגע, ונותנת לעצמי להכיל ולספוג לתוכי את הכאב, לבלוע אותו, להתמודד איתו ולקבל אותו נוכח וכאן וחזק ועכשיו, המקום של ההתמודדות הזאת זה מקום שאני מתענגת עליו וחייה על הקצוות שלו כבר שנים, הכאב אצלי הוא כבר לא רצון הוא צורך, כאב בשבילי זה מקום שאני פוגשת את  הכוחות שבי, זה משחרר בי כימיה מדהימה וערפול של חשמל, אופוריה מושלמת ועוררות שלא קיימת במצבים אחרים😈😈

 

 

וקצת תמונת לנפש😍

 

 

 

 

לפני שנה. יום שישי, 11 באפריל 2025 בשעה 5:40

היה חודש מדהים, חזרתי שבוע שעבר מ11 ימים בארהב אצל אחי, אישתו והאחיינים, הם גרים במקום מדהים ושכונה מקסימה ופסטורלית השכנים שלהם שנהיו קבוצת חברים מקסימים, היה טיול מהמם אחי אמר שתכנן אותו כאלו לא אהייה שם יותר כי לא יודע מתי ואם אגיע שוב אז נתן לי לראות קצת מכול דבר,טיילנו כול יום, באוקיינוס, ביערות, נהרות ומפלים, הרים מושלגים בלבן נקי, אורגון מדינה מהממת, הטבע שם פסיכי, הירוק ביערות היה זוהר ורענן כזה, העצים מהלחות מצופים בטחב בירוק בהיר אז פשוט הכוללל ירוק וזה משהו שייחודי לחוף המערבי בארהב זה היה מרהיב,היינו באוקיינוס שהיה סוער וכול כך עוצמתי ומפעים זאת אמא טבע במלא הדרה, והמפלים והנהרות היו מדהימיםם כמה עוצמות לטבע שפשוט עוצרות נשימה לגמריי 😍

הזמן איכות הזה איתם עשה לי כול כך טוב!!! התגעגעתי אליהם כול כך, מאוד קשה המרחק הזה מהם, הטיסות היו קשוחות והג'ט לג היה עצבני וקשוח אבל היה כול כך שווה את זה❤️

 

 

 

 

 

אתמול היה גם סשן חזרה, לא נפגשנו הרבה זמן, זה הורגש ממש, שנינו היינו מאוד צריכים את זה, אתמול בעיניי הייתה קשירה מדהימה אולי אפילו הכי טובה שלי עד עכשיו, זה היה בשלבים, קשר כול פעם חלק אחר ותלה, ואז שינה לי תוך כדי התליה את הפוזיציות, היה מאתגר, כואב וטוב, כשהתחיל לקשור כול פעם נוסף עוד חבל שעוד יותר אסף אותי צפוף לתוך עצמי, מהדק אותי ועוטף, הרגשתי שהחבלים מכילים אותי ומחבקים אותי, השינויים בפוזיציות גם נתנו לי אתגר פיזי שונה כול פעם באיזור אחר בגוף והמגע שלו תוך כדי עשה לי טוב כול כך,האצבעות בכוס, המציצה תוך כדי וההצלפות היו מדהימות, מדויקות ועוצמתיות כי היה את מה שהכי עושה לי את זה שזה הקטע שאין פיזית יכולת להגיב אלא רק להכיל ולכאוב ולהתענג וזה דבר שתמיד מעיף אותי ומחרמן אותי ברמות אחרות 😍

הסקס שהיה לנו אחרי הטריף לי את כול החושים, לא הפסקתי לגמור כמעט מההתחלה ולאורך כולו הסטיספייר תוך כדי הכול לא נח דקה😏 פשוט הכול היה כול כך עוצמתי ובווליום גבוה, הפראות החייתית והאגרסיביות האלימה שלנו בזה פשוט חיסלו אותי סופית והעיפו אותי אי שם גבוה גבוה ❤️‍🔥

 

שיהיה חג שמח לכולם ואמן שיחזרו כבר החטופים❤️❤️

 

לפני שנה. יום שבת, 1 במרץ 2025 בשעה 9:19

 

 

נפגשנו אחרי שבועיים שלא יצא, היינו שנינו רעבים לאנרגיות האלו, לחופשיות שבה אנחנו בסשנים שלנו, ההתפרעות הזאת, הקיצוניות שאין לה גבולות בנינו, השימוש החופשי תוך כדי הקשירות, שזה דבר שכול כך מפעיל אותי, הכוס שנרטב מכול מה שקורה, האצבעות שלך בתוכי, הזין שלך בפה שלי, ההצלפות שמכאיבות ונושכות והביס המענג, כול זה תוך כדי שאני במקום שהכי מרטיב אותי, המקום שאני רק קיימת, המקום שקשורה ומוגבלת וחסרת כול יכולת להגיב אלא רק לספוג, במקומות האלו שאפשרי רק להיות ולהכיל, אני מרגישה הכי שלמה, הכי מלאה ובאופוריה מוחלטת. 

זה היה רק תחילת הערב, ההמשך היה מטריף בקטע אחר.

 

 

 

 

 

 

לפני שנה. יום שני, 27 בינואר 2025 בשעה 11:24

הייתי שבוע שעבר בגאורגיה עם חברה מדהימה שלי, היה פשוט טיול מהמם, עם נופים מרהיבים, טיול ג'יפים, הרים מושלגים, מסאז מפנק של שעה וחצי  שיצאנו ממנו על ענן, אוכל מעולה והכי כיף שזה היה איתה❤️❤️

יצא כול כך טוב הטיול הזה פשוט נהנתי איתך ברמות😍

אוהבת אותךךךךךך עד אינסוףףף❤️❤️❤️

 

חווה גם לא מעט סשנים לאחרונה מדהימים, כואבים, יצירתיים ומגוונים, ממש נהנת לאחרונה מבחינה בדסמית וזה פשוט מחדיר לי אנרגיה טובה כזה וגוון נעים לכול החיים שמסביב.

יצא לי להיות תלויה בשיבארי, אבל מה שהיה בזמנו לא דומה למה שחווה לאחרונה הניסיון והוותק מורגשים ההבנה במה מניע ומכאיב ומה יותר נוח ובטיחותי וזה מעיף אותי, בסשן הזה הוא תלה אותי והכול היה כול כך שונה, הכאב שיש מהחבלים, ההרגשה שהגוף והעור  נמתחים, הפוזיציות הקשות, המגע והליטוף שלו תוך כדי, הסטירות, המגע בכוס כשקשורה ומפושקת, הלתפוס בחוזק ולהכאיב ביריכיים ליד החבלים  וכול השילוב הזה פשוט גרם לי לספייס מדהים ואני מתאהבת בחבלים ומה שזה שעושה בי יותר ויותר❤️‍🔥

והוא כמו שהוא, אוהב לקחת עוד ויותר למעלה ולגרום לטירוף ואופוריה מוחלטת, אז לאחר מכן הושיב אותי בכיסא, קשר לי את העיניים והתעלל עד הסוף ומכול הלבבבבב😈

התחיל לשים מחטים בציצי ועוד ועוד, ואז בבטן העליונה וזאת הייתה הפעם הראשונה שחווה מחטים בבטן זה היה קשה, כאב לא קיצוני אבל כאב לא מעט, אבל מה שהכי כאב זה שהסדיסט שם לי שתי מחטים כתומות קטנות( לפחות זה) אבל בירך איפה שהיה קשר חזק וקשוח לפני כמה דקות!!! האמת זה היה בין הקשוחים שהיו לי ואני שואלת למה שםםםם ולא ראיתי אבל הרגשתי את החיוך המרוצה והסאדו שלו😈

 

כול הסשנים איתך מהממים ונהנת איתך מאוד, אתה מעיף אותי לגמרי! תודה❤️

 

וכמובן קצת תמונות לנפש 😝

 

 

 

 

 

לפני שנה. יום שבת, 28 בדצמבר 2024 בשעה 10:37

היה מדהים, 

מענג, 

כואב, 

הצלפות לנשמה, 

מעיף, 

ופשוט תענוג...! 

 

לפני שנה. יום רביעי, 25 בדצמבר 2024 בשעה 12:40

שאלו אותי אתמול אם אני משויכת כי מעלה פוסטים מסשנים, אז לא אני לא משוייכת, וברור שרוצה, אבל גם לא מסוגלת בלי בדסמ בחיים שלי.

מעטים ממש נפגשתי איתם בזה במשך השנים שאני כאן, כי אני בררנית במי שעושה איתו/ה בדסמ, הרשימת מכולת שלי בזה קצת שונה, אין לי וויזן מסויים בראש של איך הדברים צריכים להיראות או מה בפועל קורה בסשן, כמובן שיש דברים שיותר אוהבת או פחות, אבל הבדסמ שלי מאוד נזיל בהתאם למי שמולי, בעיקר כי באמת לכול אחד יש לו את הבדסמ שלו וחיבור בזה זה משהו שמרגישים וכשזה טוב זה פשוט מדהים... 

תמיד מגחיך אותי אנשים שכותבים פוסטים על מה זה בדסמ, מי שולט טוב, מה זה נשלטת, זה פשוט כול כך שונה מאחד לשני וזה עולם כול כך רחב, קשת מטורפת ומדהימה, ולכול אחד יש את איך שזה נכון לו ומדליק אותו ומניע אותו.

גם מבחינת מראה אין לי טייפ מסויים, אבל יש דברים שלא מתפשרת עליהם, כמו ניסיון, בטיחות,דאגה, עיניין, עוררות, איכות, יצירתיות, ולא פחות חשוב זה תקשורת, נוכחות, קשר מעבר לסשנים ומישהו שיתפוס אותי כשעוברת דרופ אחרי... אלו דברים שמקפידה עליהם בין אם זה קשר זוגי ובין אם לא... ולא בזה לא מתפשרת. 

 

יש לי תקופה טובה, מאוד מלאה עם עצמי, עוברת כול כך הרבה דברים טובים מלבד הבדסמ גם פיזית וגם נפשית. 

 

מבחינת הבדסמ אחרי תקופה ארוכה שלא נקשרתי שיבארי,יצא לי כמה פעמים לאחרונה, ואני כול כך נהנת מזה, מהעטיפה הזאת של החבלים, הריתוק, הכאב, ההכרחה הזאת להיות בפוזיציה אחת,ההצלפות תוך כדי, ועכשיו שגם כבר תקופה מתאמנת יש הרבה יותר גמישות וסיבולת לזה שזה פשוט תענוג ברמות אחרות ומגרה אותי כול כך❤️

 

 

 

לפני שנתיים. יום ראשון, 14 במאי 2023 בשעה 14:57

יש משהו שמרגיע אותי ממש בחבלים זה כמו קורה באוטומט... לפני ואולי גם כשרק מתחילים אני עוד מדברת וצוחקת, ולאט לאט כמו מתכנסת ומשתתקת ונושמת ומרגישה שלווה כזאת שקטה...

אני לא חושבת שיודעת מה בזה עושה לי ככה, תמיד נהנתי מקשירות פשוטות והתחרמנתי מריתוק, חוסר אונים וחוסר יכולת להגיב שזה כמו בהכרחה, אבל בשיבארי זה משהו אחר שמתחולל, זה נראה לי שהלהגיע לקשירה הלאט לאט הזה, שעוד חבל מתלפף ועוד חבל וזה מתמשך, זה מכניס אותי לאופוריה כזאת אבל של שלווה, לא היי של טירוף ואני נהנת מזה ממש וכשאני בזה אני כמו נעלמת, המחשבות של היום יום, או מה בא וקורה עכשיו, זאת הנאה ושלווה אחרת וסוג שונה של התמסרות לאקט😍😍

 

אני אוהבת את זה שהבדסמ שלי מורכב מאהבות שונות, פטישים ואקטים מגוונים,גם בפיזי בכאב וגם באקטים שנותנים השפעות שונות ומעוררים בי תחושות ורגשות  שבחלק המנטאלי ממלאות אותי בסטייט אוף מיינד שונה, זה פשוט שכול סוג של אקט/סשן עושה לי טוב ומעיף ופשוט נעים לי ומגרה אותי בצורה אחרת...שזה מדהים אותי.

זה בכלליות דבר שמאוד אוהבת בעולם הקינק והבדסמ שתמיד מתגלים ונחשפים לדברים שונים וחדשים ויש בעיניי כול הזמן עוד לאן ואני תמיד בעד לחוות❤️

 

לפני 3 שנים. יום שבת, 7 בינואר 2023 בשעה 12:40

היה מאתגר מאוד להיות ככה תלויה,זה כאב מאוד אינטנסיבי שההתמודדות איתו היא הכי מנטאלית, היא ביני לביני, הכמה מסוגלת, העוד רגע להחזיק, זה הלהתכנס ולקבל ולאמץ אליי את הכאב... 

הוא יכל שיהיה פחות קשה וכואב אבל בחר שאתמודד עם הקושי, התלייה הזאת בהחלט הייתה בין הסשנים הקשוחים שעברתי מבחינת ההתמודדות, הפנמת הכאב והאתגר שבלהחזיק ככה בתוך הכאב שמגיע מכמה נקודות שונות וזה היה לי מאוד אינטנסיבי. 

כאב החבלים וההתמודדות איתם יחסית חדשה לי, אני עוד לומדת את הקושי והשוני, הכאב הוא יותר מתמשך זאת התמודדות אחרת. 

לא הצלחתי להיכנס לספייס מזה היה לי אינטנסיבי מידי הכאב בשביל זה… למדתי שאצלי בשביל להיכנס לספייס אני צריכה כאב מונוטוני בלאבל מסויים שחוזר על עצמו כמו נכנסת להיפנוזה מסויימת מדידטיבית, עד היום הצלחתי רק מאיפקאט להגיע לזה.

 זה קרה לי איתו כבר פעם אחת היה כשהייתי קשורה ועטופה בחבלים ותיפף עלי בהצלפות חוזרות ונשנות באותה העוצמה ובאותו המקצב שחוזר על עצמו עד  שבשלב מסויים פשוט התנתקתי שום קול תנועה או תחושה לא נכנסת אליי ושום קול או תנועה לא יוצאת ממני, הראש באופוריה של תרדמת מהעולם, ניתוק מוחלט כמו מסך שמפריד ממה שקורה בפנים למה שקורה בחוץ, כמו שקט שפתאום עוטף אותי  ואני בעולם משלי.… 

זה קרה לי עוד כמה פעמים אבל אחדות ממש.


אני נהנת מההתמודדות מול הכאב להיכנס אליו להיות בתוכו להרגיש את הבלגן מההתפוצצות הכימית בגוף שכול חלקיק ותא בגוף מעיר ומאיר אותי להתעלות, הכול הכי חי שיש הכי בוער סערה מושלמת של תחושות וחשמל שמבעיר אותי לחלוטין. 


והנשימה אחרי ההתפוצצות אלו רגעים הכי קוסמיים שיש, הכי אופוריה מתוקה שמחבקת, אלו רגעים הכי מדהימים שקיימים, זה כמו קסם שלרגע עושה את הכול הכי רגוע הכי מושלם שיש. 


כאב בשבילי זה התעלות זה משהו שמאוד קשה לי להסביר במילים מה זה עושה לי, רגעים שעושים לי להרגיש שלמה ורגועה וכזה עטופה בעננה מתוקה. 


אני כבר במצב שלא יכולה לגמריי בלי כאב, כמו מכורה שתמיד אחפש את ההרגשה הזאת, הטובה הזאת, הרגיעה הזאת, נהייתי לגמרי נרקומנית לתחושה כבר וכן זה הכי ממכר שיש😈😈