בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הפורקן שלי

לפני 7 שנים. 1 בפברואר 2017 בשעה 14:37

הכתיבה זה חלק ממני, מתבטאת יותר טוב עם המילה הכתובה, מסבירה את עצמי בצורה מילולית באופן רהוט אך עדיין למילה הכתובה יש גושפנקה חזקה יותר

כן אמשיך לכתוב תמיד, לפעמים כואב יותר לפעמים פחות, מידי פעם סתם כי מתחשק לי לשרבט משהו.

מי יודע אולי יום אחד אקבץ את אוסף הפוסטים שלי ואוציא אותם לאור זה בטח יהיה יותר שווה מחמישים גונים מה שבטוח יהיה אמיתי יותר.

 

מתכננת לראות את הסרט, יהיה מעניין לשמוע את הנשים שנבהלות ולוחשות לגבר שלהן תסתכל כי יותר מזה לא יהיה ,וגברים שחולמים לתת לאישה איזה ספנק קטן כדי שתסתום

נו שויין נראה מה יהיה

לפני 7 שנים. 31 בינואר 2017 בשעה 15:15

בכל מערכת יחסים בשלב כזה או אחר מגיעה השיחה, לאן פנינו מועדות, מגורים משותפים וכל העניין הדביקי שמעצבן ( אותי בכל אופן)

במערכת יחסים ונילית היא מגיעה בחששות, רמיזות, דילמות, יוצאים לקפה או מסעדה טובה ומתחילים לאט לאט להתקרב ולגעת בנקודה מחשש שהצד השני יתהפך לו ללפת, והסיום שיכול להוביל לביי ושלום, או עוד שנה עם ילד בדרך ועבודה משרדית

במערכת יחסים בדסמית זה חד משמעי ופשוט יותר, ההתחלה מלווה בקבלת הודעה זה ארוך ואין לי כח להקליד תתקשרי, נשלטת מתקשרת תוך כדי שהראש שלה מריץ אלף ואחד דברים בשבריר שנייה טס לה כל השבוע האחרון התנהגות, משימות, יעדים, הטריפה מספיק, האם היה ציות מושלם או מוטל בספק, כשהאדון עונה הוא פשוט מתחיל לשפוך את הכל בעוצמה בהחלטיות שטיפה שכזו של איך מתנהגת ואיך את אמורה להתנהג ואת צריכה להשתפר והגיע הזמן להתקדם ולהגביר עוצמות אבל את לא..וגם זה לא...ושלא נדבר על...

והסיומת ברורה וחד משמעית הכלבה מתנצלת בכניעה והאדון מנתק.

 

כמה פשוט העולם הזה שלנו וכמה אוהבת אותו פתוח אמיתי בלי סיבוכים מיותרים

 

 

לפני 7 שנים. 30 בינואר 2017 בשעה 22:48

יום נורא עבר על כוחותינו מריבה של כמה שעות שנמשכה עוד ועוד בלי הפסקה טלפונים שהונחו בצד כדי לא לשמוע, שתיקות שהיו חדות מאוד, אמירת ביי ושלום שמעיד על זהו, ניתוק שיחה, חידושה של שיחה לאחר מחשבה של הנה נרגע חזרה לשגרה אך התבררה כטעות ושוב חוזרים לחדש.

עד עכשיו אין לי מושג איך זה הסתיים אך יודעת שהרגשתי רע ומגעיל נורא ואיום ונותרתי ככה כל היום פרצוף חמוץ שכזה שעובר לו לאט לאט

אני מצטערת אדוני על יום נורא,

אוהבת אדוני 

לפני 7 שנים. 29 בינואר 2017 בשעה 18:22

מתגעגעת אלייך אדוני, למגע שלך להרגיש את חום הגוף שלך עלי, את הנשימות שלך נעשות כבידות מרגע לרגע מהשנייה שהדלת נפתחת ועד לכניסה שלך לחדר, רואה אותך מדמיין אחרי שבועיים ארוכים איך חודר עמוק לתוך הכלבה שלך, המוח שרץ בסרט לא ברור מה תעשה לי הפעם עם מה תתחיל עם מה תרצה לקנח וכמו תמיד תזרום עם הרגע, יהיה שם הכל מהכל מיקס מעורבב שאתה כל כך יודע ליצור...אך אני לא נשארת חייבת אני אצור לך את הטירוף אני זאת שאמתין לך  על המיטה על ארבע תחת למולך, בגד סקסי אדום שחושף יותר ממה שמסתיר חוטיני יעטר את התחת שתנעץ בו מבטים כשתכנס, ועוד רגע ירגיש מקרוב את זעמו של תקופה ארוכה בלעדינו, המכנס והתחתון בשנייה יורדים לך ותנעץ את הזין שלך עמוק לתוכי תפרוק את כולך את השדים שבך בתוך הזונה שלך תפרוק את כולך בתוכי תפרוק ביחד איתי

 

זונה חרמנית שכמוני

לפני 7 שנים. 28 בינואר 2017 בשעה 21:16

אחרי שבוע משוחרר וחופשי חוזרת עם תובנה אחת, נשלטת צריכה פגרה.

בתי משפט יוצאים לפגרה, בכנסת יוצאים לחופשה, ביהס וגנים יוצאים לחופשה או יותר נכון להרבה חופשות

למה שלנו לנשלטות/ים לא תהייה אחת שכזו, עם פרק זמן קצוב מראש, חופש ממשימות, בקשות, דיווחים, משלח תמונות מטריפות יותר או פחות בל טלפונים והודעות או מיילים,

שקט מוחלט חופש אוויר, תקופה שבה נשמע את עצמנו בלבד פשוט בלעדיכם. אם בא לנו לפנות נפנה אליכם ואם לא תמתינו שהזמן יסתיים לו.

אצלי זה יושם מכורח  נסיבות וזה רק גרם להבין שאני מתגעגעת והוא מתעב אותי ונילית דביקית ומעצבנת

נסו בעצמכם תגלו דברים חדשים.

 

נ.ב. חזרתי הביתה אדוני, תודה שסבלת אותי ונילית שכזו.

לפני 7 שנים. 26 בינואר 2017 בשעה 14:56

שבוע שלם של דביקי ווניליות מעצבנת, בלי בוקר לילה עדכונים שבוע של איכס ומגעיל שמתקשרת כשבא לי וכשעונה לשיחה אני חסרת סבלנות בצורה נוראית ותוך שלושים שניות כבר מסתיימת השיחה.

מזל שזה קורה רק כשחולה...שיעבור כבר הדיביקי חונק אותי!!!!!!

לפני 7 שנים. 21 בינואר 2017 בשעה 11:18

מגיעה אליו כשיודעת שהולכת לחטוף אבל ממש סדרת חינוך אחרי שסרחתי ולא מעט, מפוחדת, מבועתת ועדיין נרגשת בצורה מטורפת.

הוא מתתחיל ממש לאט בהדרגה יד אחת נכרכת לחבל לאחר מספר דקות גם השנייה, חושף בפני שני ענפים שנתלשו הרגע מהעץ, עדיין מכילים את הקוצים שעליהם משתעשע איתם מצליף באוויר עד שתחילה לדמוע להתחנן שלא, שיוותר שאני מצטערת, אך הוא בשלו מלטף ולוחש לי אם אוותר לך איך תלמדי? צודק אדוני ממלמלת בשקט יודעת שעוד רגע אצטער על הכל.

אז זה מתחיל ברצף וללא תהיות, ידיי נקשרות למוט ארוך כל אחת בקצהו השני, המוט נתלה בתקרה רגלי מפוסקות נקשרות ללמיטה מתרגל למגע הענף בידו ורצף של הצלפות חימום נוחתות, עד שהתחיל עם ההצלפה ראשונה שניה שלישית חזקות משתקות את נשמתי אחת אחת פוגעות בי שורפות בגבי בתחת בעצמות ולא בטעות, כל אחת מכוונת למקום שצריכה להגיע אליה, שומעת עצמי צורחת, משתוללת, מאבדת עצמי מרגישה שנופלת, אצבעות נדחפות עמוק לכוס משפריצה לכל עבר, ממשיך לאלף משנה את העוצמה בוחר את המקל השני ממשיך לא יודעת כמה מתי זה יסתיים, מחכה רק שדי שיעבור,

מסמנת עם הראש שלא יכולה יותר שדי מספיק אובת כוחות כבר לא אוחזת במוט ידיי רפויות לגמרי תלויות להן באוויר שומעת את קולו לוחש לי את שלי, תראי לי שאת יכולה מנסה להחזיק עוד קצת תופסת את המוט שוב מכריחה את עצמי להתאפס בשבילו למענו להוכיח ששלו הוא ממשיך בדרכו שלו, עד שכבר איני יכולה משתוללת והוא ממשיך מאבדת אחיזה במוט ושוב הוא שם לוחש לי שהוא לידי שאני לא לבד משחרר לי גמירה נפלא ופרקת משחרר את כולי נושא אותי למיטה מכסה עוטף מפנק מלטף מחזיר אותי לקרקע הבטוחה.

ואני בוכה לו אומרת שמצטערת שאכזבתי שלא יכולתי עוד, הוא מצידו המושלם אומר שלא מאוכזב שהכלתי כל שיכולתי והוא לעולם לא מאוכזב ממני, בוכה מחובקת אליו ככה נרגעת לאיטי מלטפת אותו מרגישה נקייה והכי בטוחה בעולם.

אוהבת אותך אדוני.

לפני 7 שנים. 18 בינואר 2017 בשעה 21:29

אני כלבה מעצבנת ומרגיזה יש לי זוגיות מדהימה אדון מושלם ואני חייבת לשבור את הכלים ולהרוס את הכל ללא רחמים כאילו מחר.

מתנצלת אדוני, אני יודעת שאני בלתי נסבלת ומרדנית וחוצה גבולות(הלא טובים) אני אעשה הכל שתרגיש שוב אחרת.

אוהבת אדוני המון.

לפני 7 שנים. 18 בינואר 2017 בשעה 6:51

קרה לכן שזה כל כך כואב שאתן לא מבינות למה אתן מעוללות לעצמכן את זה? לספוג להכיל לכאוב ברמה כזו שפשוט בא להעלם להכנס מתחת לפוך ולא לצאת ממנו לעולם?

אבל אז כשהכל נגמר, כשנמצאת בתוך הידיים שלו זרועותיו עוטפות את גופי בחיבוק אוהב וחם, מפנימה שזה היה שווה כל שנייה שכל כאב שחרט על בשרי כל סימן שנותר עלי זה לא אות קיין אלא סימן לאהבתו,

ואז פשוט מחכה לפעם הבאה

לפני 7 שנים. 15 בינואר 2017 בשעה 18:49

יש לי אלייך מספר שמות חיבה חלקן וניליות לחלוטין וחלקן בדסמיות.

מפזזת בין אחת לשניה לפי הסיטואציה ההקשר בשיחה, צורת השיחה ולפעמים לרגע סתם ככה בלי סיבה.

את כל מילות החיבה אני אוהבת אחת לאחת, כולן מגיעות לך ללא צל של ספק, כולן שוות ערך למה שמרגישה כלפייך, כולן מלבד אחת...שנושאת בגאווה כל יום על ליבי בנשמתי ובל נשכח על גופי חרוטה "אדוני" זו המילה שמכילה הכל עבורי את כל המכלול שלך את אלף ואחד הפנים שיש לך, המילה שמחברת אותי אלייך חזק, תובעני, עמוק, ממכר.

 

נפלא ומדהים בעיניי לקרוא לך אדוני.