מרגישה איך הכל חומק לי מבין הידיים, אובדת עצות לא יודעת בדיוק, זה טוב זה לא טוב, אני נלחמת ובצדק או נלחמת בתחנת רוח מיותרת.
כל מי שמכירה קורא לי לוחמת, ולביאה, אחת שנאבקת ומשיגה את מה שאני רוצה, פועלת למען הדברים שמאמינה בהם, חושבת קדימה שלושה צעדים עם אלף ואחד תרחישים אך...
כאן אני פשוט לא יודעת כלום, אולי מה שעושה כרגע יהרוס התקדמות אולי מה שרוצים שאעשה יוביל לתוצאה הפוכה ויגרום להתקדמות והצלחה.
איפה אלוהים שצריך אותו שירד אלי לרגע אחד קטן לא אבקש ממנו מיליון או אחוזה עם משרתים ומשרתות, לא אבקש ממנו שום דבר על עצמי, אשאל אותו רק שאלה אחת פשוטה שיגיד לי איך לפעול שאהיה שלווה שעשיתי את הצעד הנכון.
אך אלוהים לא ירד מהשמיים בגללי והוא לא ילחש באוזני את התשובה לשאלה וכך נשארת עדיין ללא החלטה וכיוון מחשבה רק קרועה עם עצמי מה הצעד הנכון לעשות.
נ.ב. לא כותבת על העולם הונילי שלי הפעם נשברתי.
