לילה קשה עבר עלי, אמרתי לך דברים שהכאיבו לי לך לשנינו.
אני סוררת לעיתים רבות מידי, מורדת, לא ממושמעת, לא מצייתת, שוכחת את הדיווחים השוטפים שהם חלק עצום ממני, חשבתי למה אני כזו הרי לא הייתי אף פעם כך תמיד הייתי הכלבה המושלמת,
חשבתי לעומק למה אני כזו והמסקנה היחידה זה כי מפחדת. יש בי פחד עצום שתקום ותלך יום אחד ותעזוב אותו ותותיר אותי כבויה, מרוסקת, שבורה לרסיסים בלי יכולת להתרומם. אני יודעת זה מרחיק אותי ממך גורמת לך ללכת ואז אהיה מוכנה לכך.
שואל אותי אם רוצה עולם ונילי ותו לא, משיבה שלא מסוגלת בעולם הזה לא יכולה להיות כזו מה גם שאתה צריך את זה אותי כך לרגלייך ולא רוצה שתמצא זאת בחוץ.
אני רוצה שתדע אדוני ש:
ברור לי שאני טועה בהתנהלות אדוני, יודעת שלעולם לא תפגע בי, שתמיד תשאר ושאתה לא תלך ותעזוב, שאתה כאן בכדי להשאר, אני אגיע לזה בפועל אני אפנים עמוק בלב ולא רק במוח שאתה כאן ואיתי
אז יודעת אדוני שאכאב ממך כי ככה אנחנו אוהבים ולא כי נענשת.
שבת שלום אדוני,
סופש נעים לכולם
