מהצד השני של המתרס ההפך המוחלט של צייתנות זה זלזול כלפי האדון.
הזלזול יכול להתבטא באלף ואחד צורות:
להתעלם מדרישות האדון, לא לבצע את הוראותיו ומשימותיו על הצד הטוב ביותר, לשכוח לעדכן היכן נמצאת בכל רגע נתון.
אני רוצה דווקא לשים דגש על נקודה מדוייקת מה קורה כשאת בשיחה עם האדון והוואטס מתריע על קיומו, זה יכול להיות על חברה מהעבודה זה יכול להיות סתם על עדכון מינורי ופשוט האם גם כאן בא לידי בטוי הזלזול האם גם כאן ניתן להכניס את עניין הזלזול לסוד התמונה? הרי מה קורה בדרך כלל, אומרים שנייה רגע מסתכלים בהודעה אם זה מצריך חשיבות מגיבים ואם לא פשוט ממשיכים בשיחה?
אני מבינה האדון מוצא את הזמן לנהל שיחה עם הנשלטת לעיתים עוצר את העבודה באמצע, לפעמים יוצא מהבית להליכה כדי שלא יעלה את חמתה של האישה במידה והיא לא מודעת לכך, האם יש מקום לקחת זאת לאיזו נקודת קצה ולהקצין עד כדי להצהיר זאת ולתאר כזלזול?
אולי זה חוסר תשומת לב, אולי אינסטינקט רגיל של אדם שרואה הודעה מאדם חשוב ויש מקום לטפל בזה.
