שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הפורקן שלי

לפני 7 שנים. 28 בספטמבר 2017 בשעה 6:52

חיכיתי לך שם בחדר ערומה על השטיח על 6 ישבתי כך זמן ארוך עד שהואלת להגיע, נכנסת בשקט מוחלט מילה לא אמרת פשוט שתקת בחנת את הסחורה שלך בכל כיוון אפשרי חושב איך להתחיל נגעת קצת לפני שהתחלת להכאיב לי לחדור ולהחדיר לתוכי את כל מה שהיה לך בתוך התיק.

זוכרת איך הצמדת  אותי לקיר שלפת את החגורה שלך שכל כך שונאת ופשוט הצלפת עד שכיום חגורה מבחינתי זה טראומה וסבל וניתוק עצמי , הדמעות שזלגו כשביקשתי שתחליש שכואב לי, שמרגישה את הגוף שנחתך לי לחתיכות, איך זרקת אותי למיטה על הגב והיד שלך חופרת בתוכי בתחת כי אני זונה ולא תזיין לי את הכוס לא מגיע לי כך אמרת, הבקבוק מים שחדר לתחת מרחיב אותו שהזין יוכל להכנס חלק בבת אחת ללא הכנות מוקדמות, איך כשהיה מספיק פתוח אך עדין לא מספיק בשבילך החדרת שלושה לימונים לתחת ואת הראש כיוונת שאמצוץ לך עמוק, נחנקת וחסרת אוויר מנסה לנשום, מרגישה איך הזין שלך נמצא עמוק בגרון נאבקת כדי לנשום אך היד שלך הייתה חזקה מידי או שאני כמו תמיד נמסתי מהמגע שלך וויתרתי פשוט, זוכרת איך נפלתי על הרצפה ובעטת בי עם הרגליים שלך בעיטה אחר בעיטה מתקפלת מסמנת עם היד בוכה שדי אומר מספיק אך לא המשכת עוד קצת, מנסה להגן על עצמי בתנוחה עוברית שלא אפגע עד שבשניה מצאתי עצמי למעלה משכת אותי מהשיער הרמת על הרגליים זרקת לכיוון המיטה עומד חצי נשענת על המיטה ואתה חודר אלי מרגישה אותך ביחד עם שלושת הלימונים שעדיין שם זוכרת שחשבתי לעצמי כל הזמן הזה מתי זה יגמר רק תגמור כבר ותלך כי לא אין כוחות לעצור באמצע וללכת, תגמור שהכל יסתיים ואז לא יהיה שוב לא אתן לך לגעת בי יותר...מרגישה איך אתה עוד רגע מגיע לסיפוקך ממשיכה להזיז עצמי אלייך שתגמור שהכל יגמר, וזה מצליח יצאת ממני נכנסת למקלחת מתנקה מהזוהמה שלי ומהריח שלי...

את הלימונים לא הוצאת, השארת לי אותם שם, הצלחתי להוציא שניים בכוחות עצמי ובטיפשותי לא שמתי לב בזמנו שהשלישי נשאר שם.

יצאתי משם אחרייך בוכה וכאובה יודעת שזהו העשור של חיי הסתיים וכמה שכואב לי ואוהבת והתמכרתי לא חוזרת אלייך יותר..שיחת טלפון שלך לוודא שיצאתי משם ואני חיה ונושמת...

אחרי כמה שעות בהמשך הערב מנסה להמשיך קובעת עם חברים ככה לערב שקט...לפתע מתמוטטת אחד מהלימונים נשאר בתוכי, מתקשרת הסטרית אך אתה שולח לי מה אני בכלל רוצה, ולמה אני בכלל מפריעה לך כשאתה בבית, השבתי לך לא משנה וסליחה..

את הפרצוף הכאוב שלי והדמעות שהיו לי בעיניים ושעובר עלי משהו חברה טובה קלטה ושנינו במאמץ משותף וסכום שנשלף הוצאנו את הלימון האחרון שנשאר בתוכי...

באותה השניה הוקעתי גם אותך ממני...

Nutella​(נשלטת) - 😲 אמיתי??
לפני 7 שנים
מלאה בך - אמיתי בהחלט לצערי
לפני 7 שנים
Nutella​(נשלטת) - אוי זה עצוב 😓
חיבוק 💟💙💚
לפני 7 שנים
מלאה בך - תודה(:
לפני 7 שנים
StepByStep - וטוב שהוקעת אותו...
לפני 7 שנים
מלאה בך - זה הדבר הכי חכם שעשיתי בחיי כמה שזה כואב
לפני 7 שנים
Rrocketqueen - נשמע קשה. וכואב. גם המנטלי וגם הפיזי. שולחת חיזוקים
לפני 7 שנים
מלאה בך - זה בהחלט כואב ואף יותר מזה..תודה(:
לפני 7 שנים
dona mery​(שולטת) - אהובה שלי, די, זה נגמר, זה מאחורייך, את חזקה יותר מכל אדם שאני מכירה ואת ניצחת את הכל ותנצחי עוד.
קחי נשימה עמוקה ותחייכי, את במקום אחר לחלוטין עם אדם שיודע לשמור עלייך.
ויש לך אותי תמיד ועוד כמה חברים ששומרים עלייך, אני בטוחה.
אוהבת אותך, מחבקת
לפני 7 שנים
מלאה בך - מושלמת שכמוך אני יודעת תודה וכן מרימה את הראש כי במקום מושלם כרגע
אוהבת המונים
לפני 7 שנים
Seymour Glass​(שולט) - לא שולט, סתם חלאה
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י