הפורקן שלי

נכנסת לתוך הבית רואה אותך מטפל בכמה דברים במיוחד מרים אלי מבט מלא באהבה ניגשת לנשיקה קלה שמרגיעה אותי כמו תמיד מכל היום שהיה, ניגשת לאכול לתקלח להתארגן לכבודך.

ראשך מציץ לתוך החדר החגורה שלך ביד ובטירוף של יד מגרדת מצליף נבהלת חוזרת אחורה לכמה שנים טובות לחגורה אחרת שהכאיבה לי צורחת שלא יכולה שתפסיק כבר מתרוממת משתוללת, מתקרב אלי ולוחש "את יכולה יותר אני יודע תזכרי שזה אני ואני אוהב",

שואבת ממך את הכוחות להתמקם מחדש לעוד אך שוב שוקעת בתוך עצמי והפעם לא מצליחה להתרומם ואתה בין רגע קולט שמגיעה לקיצו של גבול חדש עוצר מחבק מנשק מרגיע ומלטף נותן לי להתכנס בעצמי למרות שיודעת שזה כואב לך שזה מה שעברתי ובאותה נשימה יודע שאתה היחיד שמוציא אותי משם...

זה יהיה הלילה האחרון שנרדמתי ולא עמוק בזרועותיך