לפני 4 שנים. 10 במרץ 2020 בשעה 17:46
מתרגשת כמו ילדה,
תלתלים שובבים ועיניים נוצצות.
מה הבאת לי?
נכנס בשקט ולאט,
דלת, תיק, כובע, אויר.
נו, מה הבאת לי?
קודם כל קפה,
אי אפשר לקפוץ ישר להארד קור.
מה, רק תיק אחד?
מקפצת מסביבך בחוסר סבלנות,
יודעת שגם הפעם אין לי סיכוי.
אבל מה הבאת?
מתחיל לפרוק בצורה מסודרת,
אחרי שבדקת שהכל כבר במקום.
ממה תתחיל?
נשמעים ניגונים חלולים,
נקישות גבוהות, של מתכת במתכת.
מה...מה הבאת...?
החיוך המרושע ממסמר אותי למקומי,
זה שאהיה בו רוב היום.
איך זה ירגיש?
יד ועוד יד, נקשרות בשרשרת נוצצת.
השולחן מעוטר בתכשיטים בוהקים.
אפשר להתחיל?
הברזל קשה וקר, הוא לא עושה הנחות.
זה קצת אחרת הפעם, ילדה.
מוכנה?
כל העור צמרמורות,
החדר קר ואני מזיעה.
יש בקשות?
הופכת בראש, את חומרת המלכוד.
בין הפטיש לסדן, מה שתביא -
אני מוכנה.
