סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מלכודות של מילים

The Beauty of Suffering
לפני 4 שנים. 11 ביולי 2020 בשעה 23:25

בכל לילה מחדש

זה כבר חודשים מספר

אני נכנסת למיטה

בשעה לא שעה

ומבטיחה לעצמי

שמחר, מחר אלך לישון מוקדם

אהיה ככל האדם, קמה בזריחה

עושה ריצה, שותה שייק צ'יה ומדברת

עם ג'ה, או אלוהים או הגורו הטרנדי החדש

ואהיה פעילה, חייכנית וחביבה. 

והלילות יאלצו לחזור להיות בתפקיד

שלהם נועדו. 

לשינה. 

ובכל בוקר אני קמה שבורה ועייפה,

כל כך עייפה. ואני נזכרת בהבטחה

וכשהערב בא וכל המפלצות מתעוררות למסיבה

אני מביטה שוב בשעון 

"נו, עוד קצת, נלך לישון בעוד שעה".

 

מוסר השכל ומסר לחיים: ההבטחות שלי שוות לתחת. 

אנה פרנק{(S.S) } - הבעיה זה הריצה והשייק שאת מבטיחה לעצמך, תחליטי על כוס קפה וסיגריה מגולגלת ותראי שזה יעבוד לך.
לפני 4 שנים
מיה34​(אחרת) - אפיתי עוגה! עוגה! אמרתי לעצמי תקומי מוקדם, תשתי קפה ותהיה לך עוגה טעימה. לא עבד.
לפני 4 שנים
קיפוד - זה הסיפור של החיים שלי
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י