לפני 4 שנים. 19 בנובמבר 2020 בשעה 23:38
אני נוזלת לך מבין האצבעות
ולמילים שלנו אין משמעות.
זמן הנהמות הגיע.
אני מותירה בך שבילי רוק למקרה
שדרכי תלך לאיבוד
כתמים על החולצה ואת הפה
אתה לא מאפשר לי לסגור
וכתם ועוד כתם
ועל המכנסיים שלך מקווה מים
ואתה מכניס אצבעות לבדוק
האם אני מוכנה לקראתך
ואצבעותיך נבלעות אל תוך המקום
הכי חם והכי מנחם עלי אדמות
ובית החזה כמו רעידת אדמה
וגל צונאמי מאיים לפרוץ
ואתה מוציא את האצבעות
ומחייך ברשעות.
זמן היללות הגיע.
( "על אש קטנה קטנה אתה מבשל אותי," אמרתי.
"קונפי" ענית.
או אז ידעתי שהוצבתי על הלוח והמשחק שלנו עומד להתחיל)
