מלכודות של מילים

וסוף שבוע של סדנת מודעות עצמית

שגורם לי לחפור אל תוך עצמי עוד ועוד

לגעת בכל מה שאני בורחת ממנו

ותרגיל כתיבה ושאלה: 

״מה השאיפות העמוקות והאינטימיות ביותר שלך?״

ותשובה שצפה ואין כבר דרך להסתירה:

״להכיר בעצמי,״ אני כותבת את המילים שמהן אין לי דרך חזרה, ״במיניות שלי,״

אני מהססת, לוקחת נשימה ומוסיפה:  ״בהבנה שאני שפחה.״

וכן. אני יכולה לנהל זוגיות כך. עם זה. בחיבור של העולמות

ששנים ידעתי שבלתי אפשרי. 

ואולי זה באמת בלתי אפשרי

אבל זה לא ימנע ממני לנסות. 

(ודי. די כבר לפחד כל כך. את יותר טובה מזה.)