אומרים שבאי הזה אפשר לראות שקיעות וורודות
כי הוא עשוי מקריסטלים. ולא סתם, כאלה שמרפאים.
כל מי שאומר את זה, זוכה ממני לנחירת בוז רמה.
״חכי״ הם אומרים, ״דעתך עוד תשתנה״
#
הים מכה בגליו על הסלעים והרעש מהדהד אל תוך החדר.
בחוץ יש טריליון כוכבים שמאירים באור בוהק ובהיר כל כך.
הרוח חמה וחזקה וכל חיות הלילה מרעישות.
אני מחייכת.
#
שישה חודשים חלפו מאז אותו היום שבו המשחק של חיי
שוב התבלגן. אבל הפעם זה לא היה בלאגן. זה היה מטען חבלה
שמישהו שם בתוכי מבלי ששמתי לב וההדף זרק אותי לרצפה
ולא הצלחתי לקום.
ארבעה חודשים שבהם הבטתי בכל בוקר על השברים ואפילו
לא הרגשתי צורך לנקות. כי די. שבעתי.
סיימתי להאמין.
#
בכל יום אני עוצרת והולכת להיפרד מהשקיעה הכי יפה שראיתי
אי פעם. בכל יום אני אומרת לעצמי שלא תהיה עוד שקיעה
כמו השקיעה היפה הזאת. וביום המחרת זה קורה.
ואני בכלל שונאת שקיעות.
(שקיעות זה לסחים)
את הים אני אוהבת וגם את עצי הקוקוס
ואת החול הלבן. וגם את השמיים שהופכים לוורודים, אולי
בגלל אותם קריסטלים שמספרים עליהם שמרפאים.
ובמקום לנאום בפניהם שאלו בסך הכל אבנים
אני עונה: מי יודע, יש מצב, מה זה בכלל משנה?
חודשיים חלפו ושברים מתחילים להתאחות.
https://thecage.co.il/https://images.thecage.co.il/static/no-image-found.png
