בָּרֶגַע שֶׁהִתְחַנַּנְתִּי אֵלָיו שֶׁלֹּא יַפְסִיק לְזַיֵּן אוֹתִי בַּחַיִּים
רָאִיתִי לוֹ בָּעֵינַיִם שֶׁזֶּה נִגְמַר.
רוֹב הַגְּבָרִים הֵם קַשְׁקְשָׁנִים גְּדוֹלִים כְּשֶׁזֶּה נוֹגֵעַ לְסֵקְס. כְּלוֹמַר, כָּל עוֹד זֶה בְּפַרְהֶסְיָה, הֵם מִסְתּוֹבְבִים כְּמוֹ טַוָּסִים נְפוּחִים, אֲבָל בַּלַּיְלָה בַּלַּיְלָה בַּמִּטָּה, תַּרְאִי אֶת הָרָעָב הָאֲמִתִּי שֶׁלָּךְ וְהֵם נִבְהָלִים כָּל כָּךְ.
אֵיךְ הוּא יִתְמוֹדֵד עַכְשָׁו עִם תְּשׁוּקַת הָאֵימְתָנִים שֶׁאַתְּ, עִם הוּרִיקַן הָרֶגֶשׁ וְהַהוֹרְמוֹנִים, וְעִם הָעֵינַיִם שֶׁלָּךְ.
שֶׁמִּסְתַּכְּלוֹת עָלָיו
וְרוֹאוֹת בְּדִיּוּק
אֲבָל בְּדִיּוּק
מָה הוּא שָׁוֶה
בַּהַתְחָלָה, זֶה נִרְאֶה פָּשׁוּט
הֲרֵי בְּפּוֹרְנוֹ הַכֹּל הוֹלֵךְ חָלָק, וְיֵשׁ אֵיזוֹשֶׁהִי צִיפִּיָּה נַעֲרִית מְתוּקָה שֶׁגַּם הַמְּצִיאוּת הִיא כָּזוֹ.
בָּפוֹעַל, סֵקְס שֶׁל חַיִּים אֲמִתִּיִּים, מְדַמְּמִים, אִינְטִימִיִּים,
הוּא הֲכִי רָחוֹק מִפּוֹרְנוֹ שֶׁיֵּשׁ.
לְהַחְזִיק אֶת הַמֶּרְחָב הָאִינְטִימִי שֶׁלָּנוּ
לְחַבֵּק לִי אֶת הַנֶּפֶשׁ דֶּרֶךְ הַיָּדַיִם הַגַּבְרִיּוּת שֶׁלְּךָ לְהַפְשִׁיט אוֹתִי בְּכָל הַמּוּבָנִים וְלִהְיוֹת מְסֻגָּל לְהִתְמוֹדֵד עִם כָּל מָה שֶׁזֶּה מֵבִיא אִתּוֹ
דְּמָעוֹת, זַעַם, רוֹךְ, עֹצְמָה נִקְבִּית, כְּנִיעוּת, בּוּשָׁה וּבְעִקָּר הַרְבֵּה הַרְבֵּה אֱמֶת.
אִישָׁהּ שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַתְּשׁוּקָה הַקַּדְמוֹנִית שֶׁלָּהּ
לֹא מוֹרִידָה תַּחְתּוֹנִים
הִיא מִתְפַּשֶּׁטֶת שְׁכָבוֹת שֶׁל כְּאֵב
זֶה רַק מַמָּשׁ בְּמִקְרֶה
מַגִּיעַ עִם כּוּס.
(איה רוזנווסר-רבין)
