מלכודות של מילים

היה פה פעם, לפני המון שנים, איש שנחשב לאחד הכותבים הטובים ביותר שהכרתי. לפני יותר משמונה שנים (אם אינני טועה) הוא כתב משהו שעד היום אני שומרת אותו אצלי ובחרתי להביא אותו אליכם. 

הבלוג שלו, 'מכתבים לקורדליה' הוא אחד מהבלוגים הטובים ביותר עם הכתיבה המשובחת ביותר שאני מכירה (וקראתי המון)

ו-RIS, אם אתה עדיין כאן וקורא את זה, שתדע שהמילים שלך מלוות אותי עד היום ואני אינני מכירה אותך כלל. 

תיהנו.

לבלוג: https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=3814

(בפרופיל, תחת פרסומים בפורומים תוכלו למצוא סיפורים נוספים)

בסופו של דבר

בסופו של דבר שליטה היא באמת רצועה ובקצהּ באמת ישנה כלבה שמצייתת לפקודות.
בסופו של דבר היא עובדת את הזין לא כי אתה רוצה אלא כי היא רוצה. מתישהו היא בחרה כך. מתישהו צף ועלה בה הרצון ומילא אותה להתפקע. אבל הגם שהרצון הוא שלה הרי אתה הוא זה שמרשה לה אותו. את הרצון הזה א ת ה מאפשר לה.
והיא צריכה לעבוד באמת קשה כדי לזכות בזה.

בסופו של דבר יש לה פרפרים ורועד לה הפופיק ונרטבים לה התחתונים כשהיא חושבת איך אתה לוקח אותה. איך אתה עושה בה ביד קשה, בקול קשה, איך אתה בוזז וחומס ולא משאיר בה אף פינה בלי חותם סולית נעלך הדורכת עליה.
בסופו של דבר הכל רועד בה כשאתה מזיין לה את התחת בעוד ידך האחת לופתת את השיער שלה בכאב מצמית והיד השניה שלך מושכת בפטמה הנפוחה שלה כאילו אתה נאחז ברצועות העור באוטובוס דוהר בלי בלמים במורד כביש הררי צר ומתפתל באיזה חור בפרו.

בסופו של דבר הכוס מתכווץ לה כשהיא מדמיינת איך היא מענגת אותך. איך היא משרתת אותך בכל דרך שתצווה עליה. רצוי, כמובן, שזה יהיה רב-זימה ומלוכלך ונמוך ומקפל ומשפיל כי שם מתפוצצת לה העוצמה בפנים ושם היא לומדת כל פעם מחדש שההיררכיה ששמה אותה כל כך נמוך מתחתיך היא לא רצויה או בלתי-רצויה אלא היא הכרחית בטירוף כמו חשמל לנשימה. כמו החיים.

בסופו של דבר היא לומדת לא לגמור בלי רשות, לא לגמור בכלל אלא אם זה עבורך ושלך, היא לומדת מתוך הג'יפה והמיץ של הזבל לאהוב ללקק את חור התחת שלך ולמצוץ לך אחרי שזה הרגע נשלפת לה מתוך פרח חור התחת החום והמכווץ שלה כשהכוס שלה עדיין מפרפר.

בסופו של דבר כבר לא זוכרים את ההתחלה.
כבר לא זוכרים את אותה פעימה שעברה בה ואותה בליעה קשה ולא רצונית.
את הקליק של הקשר בעיניים.
את הקליטה של הפטמות שהתקשו כל כך פתאום עד שהן מאיימות לקפוץ מתוך החזיה והחולצה והסוודר.
את הוריד שפועם לה בצוואר.
ועיניה הרועדות.

לראות אישה.
לראות אותה רואָה אותך. רואָה אותך רואֶה אותה. רואֶה אותה עירומה ורועדת. ונרטבת. למרות שנפגשתם רק לפני רגע והיא לבושה ומוסתרת מכף רגל ועד סיכת ראש. היא רואה שאתה רואה אותה.

לראות אותה נצמתת כשהיא מבינה כמה היא שקופה בפניך. כמה הבוז הטהור שלך מכריע אותה, לופת אותה ומנגן כמו קשת על מיתרי ההתפשקות שלה. ההשפלה ננעצת בה כמו זין לוהט ורותח עד כי ברכיה נמסות.

לראות אישה ולגרום לה לדעת שברור לך שהיא שונאת את התחושה שאתה פורש עליה. שזה מחכה לה, שמתישהו בנקודת זמן היא תהיה מוכרחה לכרוע ולהרים את התחת גבוה באויר ולפשק עם הידיים לבדיקה משפילה וחודרנית.
לגרום לה לדעת שאתה מתענג על הידיעה המוחלטת שלה שאינך מותיר לה כל ברירה.

לראות אישה ולגרום לה לכעוס עליך על שיש בידך הכוח לגרום לה שתרצה לזחול לפניך. לגרום לה לערוג שתרצה לבעול אותה. והפחד מחלחל בה שאתה עומד לגרום לה להתחנן. והכמיהה לשם והבושה שמתלווה אליה.
ודמעה נולדת במקום עמוק בתוכה כשהיא מבינה שהיא כבר מתחננת, אי שם באפלה.

בסופו של דבר היא תלך לגהינום וחזרה עבורך. באש ובעשן ועל שפת התהום ומעבר לה.
אבל בהתחלה, בהתחלה, אתה זוכר? אז, כשהמבטים שלכם נפגשו ואתה החסרת פעימה כשעיניה ביקשו מעיניך שתדפוק אותה ותקרע לה את הצורה.

והיא תוריד עבורך את הירח מהשמיים אם רק תרצה, ותפרוש אותו לרגליך.

בעבור אותה פעימה אחת שהחסרת.