תכלס, מה שהכי בא לי זה מאסטר צרפתי.
לא, לא, לא. תעצרו רגע את הדמיון שלכם. בואו. אני לא מדברת על דויד או חיים שבאו לחופשה פה בארץ ומשתלטים לי על כל חופי הים בצלייה איטית וצעקות בצרפתית. לא.
צרפתי כזה אמיתי.
הייתי רוצה שיבוא אליי איזה ז'אן או ז'אק או קלוד.
שיהיה גדול וחתיך עם חליפה מחויטת של ארמאני, או ולנטינו או ורסאצ'ה. לא כמו בארץ עם ג'ינס שחור של קסטרו וטי שירט מסליו ושברתם שיא, תודה על ההשקעה.
צרפתי אמיתי עם שיער מלא על הראש ובלורית ובלי חצי שערה על העורף או הכתפיים כי אם יש משהו מגעיל לאללה זה שערות על הכתפיים. וגם על העורף.
והצרפתי שלי, ז'אן או ז'אק או קלוד, יריח מדהים. מושלם. בושם מדויק כזה ולא משהו מסריח שהיה במבצע באפריל, או בסופר פארם או 3 ב-99$ בדיוטי.
ותהיה לנו מילת ביטחון כי אני פריקית של מילת ביטחון. היא בטח תהיה 'ארט' או 'בארט' או 'קרואסון'.
אני לא אבין מילה ממה שהוא יאמר והוא לא יבין גם. אבל מי צריך להבין מילים ברגעים כאלה?
נשב בערב במסעדה, אני אוכל חסה כמו ליידי בשולחן עם שלושה מזלגות שונים ולא אבין למה לעזעזל צריך שלושה מזלגות מחורבנים אבל לא אומר את זה בקול אלא אחייך בביישנות את החיוך הזה שנוטה לתפוס לי את כל הפרצוף ונשתה יין בכוסות דקות עם צליל מושלם. זה בטח יהיה איזה לואי ז'אדו או שבלי ולא איזה יין ברקן או סגל או פח אחר בכוסות של איקאה במבצע של 7 שקלים.
והוא יהיה הכי ג'נטלמן שיש. כזה שבארץ היו צוחקים עליו ואומרים מילים מפגרות כמו: "וואלה איזה אומו זה" או "יאללה סתם קוקסינל". שומעים? זה ג'נטלמן, מה שלא תהיו גם בעוד ארבעה גלגולים.
וכשנגיע אליו הביתה הוא ידבר איתי בצרפתית מלוכלכת. יש מצב שבעצם הוא יאמר: "שומעת רגע? אני חושב שהצדפות שאכלתי מקודם היו מקולקלות, חכי פה שנייה" ואני אדמיין שהוא בעצם אומר לי: "הייתי הג'נטלמן הכי מושלם ועכשיו אני הולך לפרק לך את הצורה." ואני אחייך בהתרגשות וברור לכל קוראיי ששרדו עד כאן שכבר אהיה רטובה מכל המילים היפות בצרפתית וארד על 4 ואמתין בזמן שהוא ילך כי הוא בטח הלך להביא את התיק עם הציוד מהחדר השני כשבתכלס הוא הלך לשבור את השירותים בגלל הצדפות המזדיינות.
אבל כזה אני רוצה. איש עם סטייל, עם כבוד ואפס שיערות מיותרות. גבר כזה שידבר איתי בצרפתית ואדמיין מלא מילים מלוכלכות ומטונפות.
אבל הכי חשוב? שלא יאהב צדפות.
