קודם כל אבהיר שאני רוב הזמן בסביבת ונילים, ייתכן אפילו שאני כזה.. לא יודע ..
אולי בגלל שאני כל הזמן בסביבת וניליים, ואני מתחיל עם בחורות וניליות, ואני לא חווה כלל את עולם השליטה, אז אני מרגיש כ''כ כבוי.
כבר הרבה זמן לא היה לי אכפת מאף אחת, מישהי שבאמת ארצה לתת לה את כולי ולא כמשחק.
הצמאון הזה להכיר מישהי שתגרום לי להוציא 110% מעצמי, מישהי שתהפוך אותי לטוב יותר, מאושר יותר, מישהי שתיהיה בו זמנית החברה הכי טובה שלי ונוכל לדבר על הכל ולצחוק על הכל וגם תדע להוציא ממני דברים שלא הכרתי בעצמי.. הצמאון הזה לא פוסק, אף פעם.
אבל ככל שהזמן עובר הסביבה הונילית משתלטת עליי ואני מרגיש עבד (ולא בקטע שאני מחפש) עבד של המיינסטרים, עבד של מה שצריך לעשות ולא מה שהלב אומר לי...
כל התחושות האלה נובעות מאחת משתי סיבות.. או שאני יותר מדי זמן בעולם הונילי עם הבחורות הוניליות והעבודה הרגילה והמשעממת.
או שעדיין לא הכרתי אותך...
סליחה על הבלאגן בכתיבה .. לא כותב בדר''כ, רק כשנסער.