העירו לי על זה כמה פעמים פה בצ'אט. אם אני רוצה שיכנו אותי בלשון נקבה, למה אני כותבת נשלט?
התשובה הקצרה - טוב זה בכל זאת אפליקצית היכרויות ואני לא רוצה להטעות. כי על אותו הדף שואלים אותי 'הו את טרנסית? אז את לוקחת גלולות? חתכת כבר?' ולא נעים לי לומר 'אממ... לא... אני בארון' כלומר משתדלת שלא לאתגר את הזהות המגדרית. האם זהות פנימית היא באמת זהות? אם זה הולך כמו ברווז ומגעגע כמו ברווז, האם זה יכול להיות ברבור בכלל?
אבל אני משמרת את הזהות שלי. לא כי אני פוחדת (טוב, גם כי אני פוחדת) אלא מפרגמטיקה של חיי. זה פשוט לא זמן טוב. אולי בגילאי העשרים ושבע יהיה לי יותר חופש פעולה, כרגע אין לי לא התקציב ולא המעמד החברתי להתחיל לאתגר את הסביבה.
כשאני כותבת 'נשלט' זה כי מטרנסית מצופה דברים שאני לא מסוגלת לספק בימים אלה. יאמרו לי 'מה אכפת לך?' אבל מעט רגישות. זה מידע באתר היכרות. אני לא רוצה לבוא לדייט ושהיא תקבל משהו שיאכזב אותה. ומה לעשות, אני נראית זכרית כרגע. במחשכים ממש לא, אבל במבט ראשון כן.
ובכל זאת, כולנו מחפשות להזדהות כפי שאנו חשות מבפנים. זו הרי הקריאה של הפוסט מודרנה - זהות פנימית חשובה מהגדרה חברתית. תמונת הפרופיל שלי עד כה הייתה מאד... מינית. גם קודמותה. אהבתי אותן כי הן הסממנים הנשיים הראשונים שהחזקתי, אבל אני לא טיפוס שמתפרץ במיניות שלו. להפך, מאד מופנמת. החדשה מייצגת אותי יותר טוב. זה דימוי הגוף שלי. ככה אני תופסת את עצמי. היתרון בתמונה החדשה זה גם שהיא לא מושכת גברים כל כך כי אין פה אובייקט מיני.
ואז יש את השם... בהתחלה קראתי לעצמי סיסי גירל. מי שקראה את הפוסטים הקודמים שלי יודעת שאני מנסה להתרחק מהבנים שפונים לניוש וקרוסיות מתוך קינק מיני. אני אוהבת את הביטוי סיסי, חושבת שמבטא אותי לא רע, אבל משווק תדמית של גבר שמקבל זיקפה מלבישת תחתון.
amabilis מבטא פן אחר שלי שאני יותר אוהבת. אמאביליס זה לטינית, אני אוהבת את העולם העתיק. פירושו loveable, כי זה מה שאני מחפשת להיות ואם נהיה כנות, מתקשה בו מאד.
אם תרצו לדעת איך אני נראית בתצורה יותר שובבה, ידידות רבות אמרו לי שזה מאד דומה לי: